מנהגים ועדות שונות

שלום וברכה,

כשהייתה לנו סנהדרין היתה הלכה אחת לכולם. בעוונות, לאחר שגלינו מארצנו נתפזרה הסנהדרין והגענו למצב דיעבד שבו אין סמכות פסיקתית פורמלית המחייבת את כלל ישראל.

אין הכוונה חלילה שהרשות נתונה לכל איש, או אפילו רב, לפסוק כרצונו, אלא שמאז שאין סנהדרין כל רב פוסק שהגיע לרמת ידע בתורה שמאפשרת לו לפסוק חותר לאמיתה של התורה וההלכה כמיטב יכולתו, ואם הוא הגיע ביושרה מוחלטת למסקנה א ופוסק אחר בדרגתו הגיע למסקנה ב' אין לנו דרך להכריע ביניהם שהרי אין סנהדרין. במצב הזה היו תלמידים של הרב הראשון שנהגו לפיו בעוד תלמידי הרב השני נהגו לפיו. בחלוקה גסה, היו מסורות פסיקה שונות בין ארצות אשכנז לארצות המזרח, ועד היום ישנם עקב זה הבדלי הלכה בין העדות. ההבדלים כמובן אינם גדולים, והבסיס המשותף רב על המפריד בהרבה. במקרה כזה ההלכה היא שעד שתהיה סנהדרין על כל אחד ללכת לפי מנהג עדת אבותיו.

לכל האמור אין ממש קשר להבדלים בין חרדים לסרוגים. לבוש לגבר, פרט לכיפה וציצית, איננו עניין הלכתי אלא עניין של נורמה תרבותית. אצל החרדים נהגו להתלבש בצורה מסוימת ואצל הסרוגים אחרת. זה בעיקר עניין סוציולוגי ולא עניין הלכתי.

גם היחס לציונות ולמדינה כמעט ואיננו עניין הלכתי אלא הגותי. אז זה נראה שיש סגנונות שונים, אבל הם בחלק הטפל ולא העיקרי. אם תשאל הלכה רב חרדי או רב ציוני דתי ששניהם תלמידי חכמים גדולים ואמיתיים, ההבדלים בין תשובותיהם, בהנחה שמדובר באותה עדה (כמפורט בפיסקה למעלה) יהיו מאוד קרובות.

שנזכה להרבות אהבת ישראל ולהתמקד במחבר ולא במפריד

ישר כח על השאלה