מלים - בעידנא דרתחא

שלום וברכה ויישר כח על האומץ להודות בטעות.

ימים אלו ימי חזרה בתשובה הם, ותחילת החזרה בתשובה היא הכרת החוטא, ווידוי שהוא לא טוב, וכל את נוהגת כעת.

האדם נברא בעולם כדי לתקן ולבנות ולא כדי לקלקל. בלפה שלנו יש הרבה מאוד כח - הוא נועד לבניה ויצירה. כח טוב וגדול שיכול להרים אותנו מעלה מעלה, אולם בשימוש לא נכון בו הוא גם יכול להוריד ולהשפיל. ברכה היוצאת מהפה או איחול לבבי הוא שימוש נכון בפה, אולם קללה היא חטא, היינו פספוס-פספוס מטרת קדושת הפה שנתן לנו הקב"ה.

עליך לבקש סליחה והתיקון יהיה על ידי אמירת דברים חיויים וטובים. ככל שתסגלי עין טובה על בעלך (והוא עלייך...) כך הקשר ביניכם יהיה אמיץ וטוב יותר ויעלה מעלה מעלה ויפרח ויהיה טוב, ובכל הרבה מהבעיות ייפתרו. אם את מרגישה שהמתח הזה הוא לא רגעי שהתפרץ רק עכשיו אלא יושב על דברים נוספים, מומלץ להיעזר באיש/אשת מקצוע ולקבל הדרכה זוגית מייעוץ נישואין תורני, שידע להדריך אתכם ולתת לכם כלים להתמודדויות החיים. הרבה מזלזלים בעניין ומתביישים ללכת לייעוץ ובסוף מפסידים את הדבר הגדול ביותר בחייהם - הם מפסידים האחד את השני.

החשש שאת מביעה שהקללה שלך תהפוך למציאות לא קיים, מאחר שדבר רע הינו תמיד על תנאי, בניגוד לדבר טוב, וכשאדם סוטה מתפקידו לברך, המילים שלו לא יכולות ליצור מציאות שבורה. אמנם להפיג חששך, וגם כדי שלא לתת פתחון פה לדבר רע חלילה, טוב לומר התרת קללות (זה נוסח מורחב של התרת נדרים) כמודפס בסידורי הסליחות הספרדיות. אם אפשר שאת בעצמך תאמרי זאת בפני שלושה הנה מה טוב, ואת צריכה להצטרף למי שכבר עושה התרה עם בית דין שכבר יושב לעניין זה, ואם לא תמני את בעלך לשליח שלך והוא יאמר עבורך את התרת הקללות. ראוי לפרט בנוסח ולומר שאת מבקשת התרת ומחיקת של הקללות שהיו במריבה.

תשתדלי להתחזק בעין טובה ובטוב והקב"ה יברך אותך ואת בעלך בשפע של טוב עד בלי די אכי"ר.