מי יתן בספר דברים

שלום וברכה

יישר כוח על השאלות.

שאלת היחס שבין הבחירה החופשית שלנו ובין הידיעה הא-לוהית היא אחת השאלות היסודיות ביותר בפילוסופיה היהודית התורנית, אך היא כנראה בלתי ניתנת ליישוב, בשל המגבלות שלנו. אפילו הרמב"ם, שניסה לענות על שאלה זו, כתב כך:

רמב"ם הלכות תשובה פרק ה

שמא תאמר והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו, דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר כי לא יראני האדם וחי כך אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא, הוא שהנביא אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים אבל ג נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו.

מה שאנו יודעים הוא אפוא רק את זה: התורה דיברה בלשון בני אדם, ועל כן הקב"ה נוקט בלשון "מי יתן" אף שכמובן הוא היה יכול לחייב ולקבוע שכך תתנהל ההיסטוריה. ברם, הוא הותיר לנו את הבחירה החופשית, וכביכול הוא 'מקווה' שאנחנו נבחר בטוב.

הדבר נכון גם לגבי הסוגיות הרבות שבהן נראה, בדיוק כפי שכתבת, שההיסטוריה כבר נקבעה מראש, ובכל זאת הקב"ה מעניש את הבוחרים שלא כראוי. בשל המגבלות האנושיות – אנחנו לא יכולים לגשר על פני המושגים "ידיעה" אצלנו ו"ידיעה" אצל הקב"ה. כל שאנו יודעים הוא שיש לנו בחירה חופשית, ואנו מקבלים שכר ו/או נענשים – הכל לפי מעשינו.

כל טוב ויישר כוח