שאלה
בס"ד שלום וברכה
רציתי לשאול מדוע האדם שמתמודד עם מחלת נפש מאניה דיפרסיה, מגיל צעיר וחווה מצבי רוח קיצוניים וקשים. אשר הורסות את חייו בכל הרבדים , לא מסוגל לבנות את אישיותו, מבחינה דתית, שכלית , נפשית פיסית רגשית והכרתית. אלוקים לא מראה לו או אומר לו שיש לו את אותה סוג הפרעה. הוריי נמנעו לקחת פסיכיאטר בגיל 12 שהייתי. לטראומה שעברתי בכיתה א שנטשו אותי לבד בכיתה ונכנסתי לבהלה מטורפת.
מדוע באתי לעולם ? לסבול? הרי אלוקים אבא אכזר חלילה?
זה סבל ששום אדם הכי חזק עלי אדמות לא יכול לסבול. זה חוסר אונים. מוחלט. ויש לי רצון עז לאובדנות , כי אני מת מגיל צעיר מה שנשאר זה רק הגוף שתמיד היה לא מחובר אליי כי שיש מצבי רוח קיצוניים הדעת נפגע. ממחשבות יתר ,כעס נוראי בעקבות המצב
אי יכולת צלשמור על רצף התנהגותי
ואיבוד הדעת בגלל אירוע פסיכוטי שעברתי בגיל 28. שבמציאות הייתי אמור לקבל בגיל 25 ודחיתי אותו ממש.
שאלתי היא איפה הניסיון שלי? אני לא יודע מי אני בשיא הרצינות. אם אתאבד למה שאיענש על כך? כי הסבל שלי נוראי והחיים שלי הם יותר עינוי מאשר חיות.
אשמח לתשובה מעמיקה. יש לי הרבה שאלות .למה אני צריך להתמודד עם הדבר הזה תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
ברור לי שאתה עובר טיפולים, אבל כדאי לפנות לד"ר מיכאל אבולעפיה שהוא ירא שמים ומסור, ואולי יכול לעזור לך.
צום החמישי לששון ולשמחה
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי