שאלה
היי, לפני כחודש בערך היה מקרה רצח של ילד בן 17, שהיה מעורב בקטטה עם ערבים ואחד הערבים לצערי דקר אותו למוות. בהתחלה שמעתי על המקרה, אבל לא התעמקתי. לאחר מכן ראיתי כתבה ומשם התחלתי ״לחקור״ על הילד, הרגשתי שהנשמה שלי התחברה אליו ולא מסוגלת להתנתק ממנו, הוא גם בגילי. בימים הראשונים הרגשתי שהוא לא מת. הוא ממש פה ליד כולם ואפילו התחלתי לחפש על אנשים שממש קמו מהקבר . ראיתי את כל החברים שלו, המשפחה שלו, והלב שלי נקרע. לקחתי על עצמי להגיד תהילים לעילוי נשמתו, להשתדל בברכות לעילוי נשמתו , אשר יצר וכל מה שביכולתי, בעזרת ה׳.
השאלה שלי, זה אם הוא יכול לראות את מה שאני עושה? הוא יכול לראות שאני באמת אוהבת אותו למרות שלא הכרנו מעולם? הוא שומע כשאני מדברת איתו?
גם אחרי שביררתי יכולתי להכיר את הילד הזה, איתי קוראים לו, כי יש לי חברים שקשורים אליו, אבל לא הכרנו וכך השם רצה.
יש בי רצון מטורף לפגוש אותו, לדבר איתו, לראות אותו, אני לא יודעת מה זה, אבל אני מחוברת אליו. אני מרגישה אותו.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
נשמות המתים נמצאות בעולם אחר - עולם שכולו טוב.
אפשר שהם יודעים מה קורה כאן, אין לנו מושג מדויק על הקשר שיש למתים עם העולם שלנו, מכל מקום התורה מדריכה שלא ליצור קשר עם המתים (דברים פרק יח): לֹא יִמָּצֵא בְךָ... וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. כִּי תוֹעֲבַת ד' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ד' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה עִם ד' אֱלֹהֶיךָ.
יהודים מתמודדים עם הפרידה מיקיריהם מתוך העולם הזה - עולם החיים, לא בניסיון ליצור קשר עם המתים.
הפעולות שלך לתיקון נשמת המת הן יפות וטובות: לומר תהילים; להתחזק במידות ובמעשים טובים. זו הדרך להועיל לנשמת המת.
אם את מרגישה רצון לקשר יותר משמעותי, את יכולה לפעול עוד מתוך החיים: לפגוש את המשפחה, לעודד ולחזק את המשפחה. לחשוב יחד עם המשפחה על דרכים להנציח את זכרו.
את יכולה להעמיק את ההיכרות אתו דרך המשפחה: יספרו לך עליו, יראו לך תמונות וכד' - אני מעריך שהמשפחה תשמח לשתף בזיכרון של בנה היקר.