שאלה
היי אני לאחרונה חשבתי הרבה על הנושא הזה של הגדרת אדם כדתי
אם אני שומרת על צניעות(חצאיות עד הברך וכאלו) שומרת שבת ,שומרת כשרות ועוד הרבה אבל רוצה להפסיק לשמור נגיעה האם אני כבר לא באמת דתייה? או ''דתי לפי דעתי"?
(*הכוונה שלי בשמירת נגיעה היא טפיחה על הכתף כדי לקרוא למישהו לחיצת יד וכאלו. מגע בסיסי לא יותר מזה!)
ושאלה נוספת, אם אני מקיימת הלכה/מצווה בלי רצון בכלל האם יש טעם לקיים אותה?
תודה רבה!!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אין הגדרה אובייקטיבית לאדם דתי.
כל אדם מחליט אם לקראו לעצמו דתי, וכל אדם מחליט כמה הוא שומר מצוות.
וודאי שמירת נגיעה לא חשובה פחות משמירת שבת ושמירת כשרות.
אדם יכול להחליט שהוא דתי למרות שאינו מקפיד על כשרות - באותה מידה אדם יכול להחליט שהוא דתי ולמרות שאינו מקפיד על שבת - ובאותה מידה אדם יכול להחליט שהוא דתי ולא להקפיד על שמירת נגיעה.
יש טעם רב לקיים הלכה מצווה גם בלי רצון. זה הרבה יותר טוב מאשר לא לקיים את ההלכה מצווה.
מתוך השאלות שלך אני למד שאת נמצאת כרגע במגמת החלשות והתרחקות. לכן התשובה האמתית שלי: את יכולה להתחזק יותר: בתפילה, בלימוד במעשים טובים - כך תמצאי כוח ורצון לקיים הלכות ומצוות.