מדינת ישראל: כלי או מהות?

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה החשובה.

אני מבין היטב את הרצון לעשות אנליזה בין מסגרת ומהות, אולם ההבחנה הזו קשה לי. כל מהות זקוקה למימוש מסגרתי מעשי, וכל מסגרת מהווה למעשה כלי ביטוי למהות.

ובהקשר של מדינת ישראל: העובדה כי אנחנו עצמנו יוצרים את המבנה הלאומי המסגרתי שלנו היא גם מהות, שכן בדרך בה אנחנו מעצבים את המסגרת הזו – אנו מבטאים את המהות שלאורה אנחנו מבקשים לחיות.

בוודאי כשמדובר במבט תורני – כשם שכל המצוות הן מסגרות מעשיות המבטאות מהות גדולה, כך גם מצוות הקמת מלוכה ככל הגויים אשר סביבותינו מבטאת מהות מיוחדת. יש במהות הזו קומה משותפת בינינו ובין כל האדם, ולכן כותבת התורה ״ככל הגויים אשר סביבותיי״, אך יש לה קומות מיוחדות, המתבטאות במסגרת הנובעת מהמהות שלנו. וכך מלמדת פרשת המלך כי כיוון שתפישתו המלכותית מזהירה מפני ״רום לבבו מאחיו״ ומפני ״סור מן המצווה ימין ושמאל״ – מצווה המלך לא להרבות לו סוסים כסף ונשים, ולכתוב ספר תורה וכדו׳. בכך מבטאת המסגרת המלכותית את המהוות הפנימית של מצוות המלך.

את כל הרעיונות האלה צריך ליישם חלקית ביחס למדינת ישראל. מדינת ישראל אינה המלוכה עליה דיברה התורה, אולם היא כן ממלאת המקום שלה, ואולי אפילו תופסת מקומה בהתפתחות העולם לקראת דמותו המלאה. הרב קוק זצ״ל אכן לימד אותנו שחלק מייעודה של מדינה יהודית הוא לממש את הערכים המיוחדים של ארגון החברה, שימוש בכוח הלאומי, וכל הדרכים בהן מתארגנות אומות העולם המעוצבים בדרך המיוחדת של תורת ישראל.

האם תיתכן דרך אחרת להתנהלותו של האדם ? נראה שלא, והראיה היא שלאורך ההיסטוריה כולה ישנם ארגונים לאומיים הפועלים בצורה זו אחרת כמדינה, וההנחה כאילו אפשר בלי מוראה של מלכות – היא הנחה מפוקפקת.

כל טוב