שאלה
שלום וברכה לכל רבני האתר,
בגלל כל מה שקורה עכשיו עם הממשלה הארורה שעתידה לקום, אני רציתי לשאול אתכם על שיטתכם העיקרית ביחס למדינה. ונראה לי שהדבר הכי בוטה בנושא הזה הוא חגיגת יום העצמאות, שזה הסמל הבולט בעיני ל"פולחן המדינה" שקיים במוסן מסוים במגזר הדתי לאומי. אכן, אם הבנתי נכון, לפי שיטתכם ולפי שיטת העולם הדתי לאומי בכללו, יום העצמאות הינו חג חשוב מאוד שבו צריך לומר הלל עם ברכה ולשמוח בשמחה רבה ובטוב לב. עם זאת, אני מודה שאני לגמרי לא מבין איך יש קשר בין היום הלאומי הזה לבין התורה והדת.
אכן, גם אם היינו מודים שעצמאות ישראל והמלחמות שבו ניצחנו את אויבינו היו מעין נס שהציל מספר לא מבוטל של יהודים ושאנחנו צריכים איכשהו להודות לה' על כך, הבה נהיה כנים ומציאותיים: מדינת ישראל היא הגורם הגדול ביותר לאנטישמיות כיום בעולם ! כמה יהודים גורשו מאדמותיהם כמו זבלים בגלל הקמת המדינה הזאת ?! וגם בתקופתנו, אנו עדיין מוקפים באויבים ונשארים המדינה היחידה בעולם המאוימת רשמית בהכחדה (על ידי איראן, חיזבאללה או חמאס) ! אין מקום יותר מסוכן ליהודי בעולם ממדינת ישראל, כי המקום שבו מתו הכי הרבה יהודים בעולם מאז השואה הוא במדינת ישראל !
בנוסף, רוב רובה של ירושלים העתיקה וכל שטחי יהודה ושומרון נחשבים לא לגיטימיים ברשותנו על ידי כל אומות העולם ואפילו על ידי בית המשפט העליון שלנו (בג"ץ). שלא לדבר על העובדה שהמקדש רחוק מלהיבנות : אנחנו אפילו לא יכולים לצעוד בשקט בהר הבית ולהתפלל בתור יהודים ! ואם כן עושים את זה, אנחנו חוטפים רקטות מהחמאס על הראש! ובתוך הכנסת עצמה, אותה "מלכות ישראל" שחזרה לעמנו, יושבים תומכי טרור שמכריזים ללא פחד על זה שהם מגינים על העם הפלסטיני ועל אל-אקצא מידי היהודים ! אז נו באמת איזה עצמאות יש לנו ? איזה "עם חופשי בארצנו" יש לנו ? בתאוריה, "עצמאות" היא כמובן רעיון מצוין, אך בפועל עדיין ציריכם ברצינות להיכנס לפרספקטיבה, הן מפני השנאה שהמדינה מעוררת בעולם, והן מפני הסכנה שהיא מהווה ליהודי התפוצות וישראל, והן בגלל חוסר היציבות הצבאית והפוליטית של האזור, העמימות של ריבונותנו בשטח והלחצים של המעצמות הגדולות על מדיניות החוץ והפנים שלנו.
זאת ועוד, עצם החגיגה של יום העצמאות זהה בעצם ממש לכל חג לאומי אחר של מדינות אחרות, כגון 14 ביולי לצרפתים וה-4 ביולי לאמריקאים למשל. אכן, יש ביום הזה:
- המנון לאומי שבו לא מופיע שמו של ה' או אזכור כלשהו של התורה
- תאריך היסטורי של הצהרת עצמאות שהוכרזה על ידי איש ללא ספק ראוי להערצה בהיבטים רבים, אבל גם חילוני עמוק ומתנגד לדת (דוד בן גוריון)
- הצהרה שגם בה לא מוזכר את שמו של ה' (לכל היותר "צור ישראל" כפשרה של הרגע האחרון עם הדתיים)
- מצעדים צבאיים המבקשים להפגין אך ורק את כוחנו ועוצמתנו בעיני העולם בלי להודות לה' אף פעם על כך.
יתר על כן, כל אלה שבנו את המדינה הזאת (הרצל, נורדאו, ז'בוטינסקי, ויצמן, בן גוריון וכו') היו חילונים מובהקים, שלא לומר אנטי-דתיים ידועים לשמצה שרצו להפוך את עם ישראל ככל הגויים ולהעביר את כל הדתיים על דתם. גם היום מערכת החינוך במדינה חילונית ברובה, הצבא מלא בקלילות ובפריצות, וחוקי המדינה נעים יותר ויותר לכיוון החילוני ולא לכיוון ההלכה, כמו שעוד נראה עם הצעת החוק של נישואים אזרחיים, נישאוים חד-מיניים, פתיחת המשק בשבת, תחבורה בשבת, הכרת הרפורמים וכו'.
זאת ועוד, האם ראינו אי פעם בהיסטוריה שלנו שריבונות על ארץ ישראל נחגגת ? האם יש חג המנציח את כניסת העם היהודי לארץ כנען ? או כשיהושוע ניצח במלחמה נגד 31 המלכים ? או כשמשחנו את המלך הראשון, שאול ? או כשדוד המלך כבש את ירושלים מידי היבוסי ? לא ! אף אחד מהחגים היהודיים לא חוגג את זה, פשוט כי אין לזה ערך דתי כלשהו. כל זה מסביר היטב מדוע כל גדולי התורה המפורסמים ביותר התנגדו רשמית לציונות החילונית כמו הרב וסרמן, הרב מבריסק, הרב יהושע לייב דיסקין, הרוגצ'ובר, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, החזון איש, האדמו"ר מסאטמר, האדמור מויז'ניץ, כל רבני העדה החרדית כמו הרב זוננפלד, והרשימה עוד ארוכה כפי שאתם בטח יודעים.
אם כך, אני תוהה בכנות איך אתם עדיין יכולים לראות איזשהו ממד דתי במדינה הזאת ? להחשיב אותה כגאולה או אתחלתא דגאולה כלשהי כשרואים את המצב הנוכחי בלי דעות קדומות ? איך אפשר לומר ברכה עם שם ומלכות על מדינה כזו שמראשיתה ועד היום מונהגת על יד אפיקורסים שונאי תורה, שלטון הערב רב ממש !? האם בעבר נראה לכם שחז"ל היו חוגגים עצמאות שהייתה מושגת על ידי המתייוונים, הצדוקים, הבייתוסים או הנוצרים הראשונים ? וגם אם תמצאו לי איזשהו קשר דתי מתוחכם, האם די בזה כדי לבטל את דיני העומר שכל העם היהודי שמר במשך מאות שנים על זכר מותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא והאובדן העצום של תורה שהתרחש אז. האם בכך אתם לא מבטלים בעקיפין את זכרם וזכר התורה שנאבדה ?
בתודה מראש על תשובותיכם.
תשובה
שלום וברכה
תשובה מלאה לשאלות החשובות ששאלת מחייבת כתיבת ספר שלם. לאמתו של דבר, נכתבו ספרים רבים על כך, אולם איני פנוי לעסוק בהפניות לשאלות אלו ואחרות. אענה בראשי פרקים, ומידי פעם אציע לקרוא דבר מה, ואם תרצה להרחיב בנושא מסוים אשמח:
א. ביום העצמאות אנו מודים לריבונו של עולם על החסד הגדול שגמל עמנו בהקימו את מדינת ישראל. הקשר בינו ובין האמונה וההלכה הוא בראש ובראשונה – עצם העובדה שאנחנו חיים, שיש לנו מדינה עצמאית, שאנחנו יכולים לקבל את ההכרעות שלנו במסגרת מדינית כמו כל העולם כולו וכדו'. אין לי כל ספק כי אם היית שואל את אבותיך – ארבעה דורות לאחור, הם היו מורים לך לומר הלל על ההבדל בין לחיות בצל הגויים ובין החיים שלנו בארץ ישראל. מי שאינו מודה לריבונו של עולם על כך הרי הוא כופר בטובה.
ב. מדינת ישראל היא הגורם הגדול ביותר לאנטישמיות - ראשית, נראה לי ששכחת שהשואה התרחשה כאשר לא הייתה מדינת ישראל. שנית, נראה לי ששכחת את מסעי הצלב וגירוש ספרד וחמילצקי ועוד ועוד. ובעיקר, שלישית – למה זה מהווה הוכחה למשהו ?
ג. מדינת ישראל היא המקום המסוכן ביותר עבור יהודים כיום – אכן. מדינת ישראל מסוכנת מאוד. אך מה שכתבת בלתי מובן לחלוטין – אתה עצמך כותב כי מהשואה מתו במדינת ישראל יותר מאשר בכל מקום אחר, ובוודאי שזה כך: אנחנו כאן. לא במקום אחר. אין כל יכולת לשער כמה יהודים היו מתים אם לא הייתה לנו מדינה עצמאית, אולם יש לנו ניסיון רע מאוד בכך. אבל מעבר לכך – התורה הקדושה מצווה להיכנס לארץ על אף העובדה שאפשר שבמדבר היו מתים הרבה פחות ממלחמות עם הכנענים, הפלשתים וכדו'. זו אחת המשמעויות של מדינה עצמאית.
ד. כל הצרות ביחד שמנית (אומות העולם, המקדש, הליכה להא הבית, תומכי טרור וכדו') אינן בעיות שניתן להתעלם מהן. אולם מול זה אתה עוצם את העיניים מחסד עליון שיש לנו במדינה מפותחת, עצמאית, עם חופשי בארצו, עולה מעלה מעלה, מקום לימוד התורה הכי גדול בהיסטוריה של עם ישראל וכדו'. בעל עין רעה – מסתכל על הרע; בעל עין טובה מסתכל על הטובה. חכמים לימדו אותנו איזו עין כדאי לאמץ. אולם גם אם לא רעה ולא טובה – מול כל הבעיות הקשות שהעלית עומדת השפע הגדול שאנו חיים בתוכו, ועל כך אנו מודים לריבונו של עולם.
ה. אתה יכול למנות כרוכל את כל הפגמים הקשים שיש במדינת ישראל. אתה כמובן רשאי להעדיף את האלטרנטיבה. אבל אנו בוחרים להודות לריבונו של עולם על מה שקיבלנו, ולא לכפור בטובה.
ו. אין לי עניין להתעמת עם גדולי התורה החרדים. אבל שוברם בצדם.
ז. אנחנו רואים בה אתחלתא דגאולה לאור הכתוב בדברי חכמים על ארץ ישראל שנותנת פירותיה, לאור הכתוב בדברי התורה הקדושה על קיבוץ גלויות, לאור ההיסטוריה שלנו שהקדימה את ספר שופטים הנורא והאיום להקמת מלכות ישראל, ואין לנו כל ספק שחכמים היו חוגגים את החג הזה, ואף מתקנים "על הניסים" ומצוות היום מיוחדות לכך.
כל טוב