שאלה
שלום לכם
רציתי לדעת אם כבוד הרב יוכלו לעזור לי בע"ה.
אני מתמודד עם מאניה דיפרסיה(Bipolar) שכמובן מטופלת ברוך השם, אך ישנה בעיה שבדרך כלל מתחילה כאשר במעבר עונה יש שינוי דרסטי במזג האוויר לקור קיצוני או חום קיצוני כמו תקופה זו. זה תקופה שאני מפספס שחרית ואיני יכול לקום מהמיטה גם אם קמתי לפני חצות היום, כמובן שזה מצב שהוא זמני לפי ניסיוני ועובר תוך שבוע-שבועיים. מה הדין במקרה כזה? אני בחזקת אנוס מטעם המחלה ויכול להשלים תשלומין במנחה? שוב חייב לציין שאני ביכולתי כלל לקום גם אם אני ער ורצון חזק יש, כשאין תקופה כזאת בע"ה אני רוב הזמן מתפלל קרוב מאוד לעלות השחר ולא מתעכב כלל בהודיה לשי"ת.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מאחל לך כי ההתמודדות תיטב, וכי ייקלו עליך החיים.
שאלה זו היא חלק ממערכת סוגיות הלכתיות, לא רבות, בנושא "אונס פנימי", לאמור: לא כוח חיצוני אונס אותנו, כי אם תהליכים פנימיים. ובמקרה הזה תסמונת בי פולארית.
נראה כי לאור מה שאתה מתאר אכן מדובר בחולה וניתן להשלים את התפילה. זה לא אונס במובן המלא של הדברים, ואם ניתן להתגבר - בוודאי שיש, אולם אם לא ניתן זו מחלה - ואתה יכול להשלים.
כל טוב ושמחה