שנינו צעירים מידי כדי להיכנס לקשר זוגי, מה עושים בינתיים?

היי יקרה.

תודה שפנית אלינו ועל המילים החמות!

נובעים מהשאלה שלך המון רגשות וזה לא מובן מאליו שאת בוחרת להתמודד מולם ולא לברוח! שאפו גדול! התאהבות בגיל צעיר אמנם מרגשת לכשעצמה, אבל כמרגישים שזה לא הזמן הנכון זה יכול להוות קושי מסוים. עוזר לזכור שזה שלב שכל כך הרבה עוברים ויעברו במהלך החיים; באותו רגע זה עשוי להרגיש חסר פתרון אבל עם הזמן זה בד"כ נרגע וחולף.

את מעלה בשאלה שלך המון נקודות, איזה כיף שחשבת על הכל וביררת כל כך לעומק! מקווה שבתשובה שלי אצליח לעזור לך כפי שאת מבקשת בעז"ה.

לשמור על עצמך

לפני הכל אני חייבת לפרגן לך על הרצון והחשיבות שהנאמנות תופסת בסדר העדיפויות שלך! עם זאת, אולי כדאי שתזכרי, שבסופו של דבר- אתם לא מכירים באמת. נסי לחשוב עם עצמך על סמך מה הוא מצא חן בעינייך; מראה חיצוני? גישה? רושם? זוגיות טובה בנויה על הרבה מעבר לדברים שאפשר להבין על סמך רושם ראשוני בלבד. אני חלילה לא באה להקטין את רגשותייך, בסופו של דבר הבחירה היא שלך, אבל ברגע שאת שומרת את עצמך למישהו די "זר", תוכלי להפסיד אחרים; ובמידה ותגלי שהוא פחות בשבילך תוכלי חלילה לצאת מופסדת משני הצדדים.

לשחרר

איך "לשחרר" רגשות ממישהו זו קושיה שלא פשוט לענות עליה. סביר מאוד להניח שבמשך שלוש השנים האלה הוא יתפוס מקום אחר בחיים שלך (לכאן או לכאן, על פי מה שתחליטי) והרגשות יהיו בהתאם. מאוד הגיוני לחשוש מהשפעה שתהיה להתמודדות שלך על תקופת הדייטים שתגיע בעז"ה בזמנה, אבל תני לזמן לעשות את שלו. החשש שלך נובע מעצם היותך בסיטואציה. יכול להיות שכשתהיי קצת פחות "בתוכה" , תרגישי אחרת ויוקל עלייך.

לשמור על קשר

את תוהה האם כדאי לשמור על קשר בזמן הזה עד שתגיעו לגיל בו תוכלו להתחיל לצאת. לעניות דעתי, זה עלול להקשות על הסיטואציה. גם ככה לא פשוט לך כשאתם בקושי מכירים; תארי לך, מה תרגישי במידה והוא ימצא חן בעינייך כעת? "כל דבר בעיתו", אם זה צריך לקרות, זה יקרה גם בעוד כמה שנים כשזה יהיה הזמן המתאים עבורכם.

"היצר"

"אולי כל זה לא אמיתי אלא רק היצר הטבעי". השאלה היא מה אנחנו בוחנים. מה אמיתי? טיב/פוטנציאל הקשר? הרגשות שלך? רגשות, כל עוד הם קיימים, הם אמיתיים. כמובן שבכל אחד מאיתנו קיים היצר, אך כל עוד הוא לא גורם לנו לעשות דברים אסורים בפועל, הוא בצד שלנו  אין טעם "להפיל" את זה עליו. הרגשות שלך הם לגיטימיים ונורמליים! תני להם מקום, אל תגרשי אותם.

.

בנוסף, תוכלי לנסות לשתף אדם מבוגר שמכיר אותך ואת מרגישה בנוח מולו. אולי מישהו מהמשפחה או מצוות חינוכי כלשהוא.. מתוך ההיכרות איתך הוא יוכל לתת לך עצות יותר מדויקות, ומעבר לזה, אוזן קשבת זה תמיד טוב.

מאחלת לך זיווג הגון משורש נשמתך ובחירות שנכונות עבורך,

מוזמנת לחזור לשאול ומקווה שעזרתי,

ליאת אסתר