שאלה
שלום רב
אני מאוד מאמינה בקב"ה ובתורה ויודעת שהכל אמת.
בתנ"ך בחומש או בפרשה אנו קוראים את הנסים והנפלאות שה' עושה לעם ישראל אם זה בנס קטן (כמו ניצחון במלחמה)/ נס גדול (כמו יצאת מצרים) / או נס לא גלוי (כמו במגילת אסתר) או בבריאת העולם, שהקב"ה ברא את החיות, יום, לילה, שמים וארץ.
ומתפארים ממה שהקב"ה ברא ואומרים "מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית" ומתלהבים מהבריאה שיצר אם זה היופי של הטווס או איך בחוכמה התרנגול קורא קריאה לפנות בוקר ולא בערב או החוכמה הגדולה של האדם, אז למה צריך בתפילה/ברכת המזון להוסיף עוד שבחות? כמו בתפילת עלינו לשבח.
*למה בעצם אנו מוסיפים תשבחות אם בכל מקרה אנו רואים את כל התשבחות האלה יום יום?*
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אמירה תמיד מסדירה את הדברים ומבררת אותם יותר ממחשבה סתמית, באמירת השבחים אנחנו לא רק חושבים אלא גם מהללים את ד' בכל העולם ומפארים אותו, כמו שנאמר "הכל יודך והכל ישבחוך". תפקידנו הוא לא רק כלפי עצמנו אלא כלפי כל העולם שידע שיש ד' אחד והוא מנהיג העולם "וידע כל בשר".
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ