לקיחה מרכוש "ציבורי" ללא רשות מפורשת

שלום וברכה

נקודת המוצא היא שלקיחה ממוסד ציבורי היא מילה מכובסת.

לקיחה ממוסד ציבורי היא פשוט גניבה וגזל.

ואין שום רשות לקחת שום דבר. ואב הבית לא הוסמך לתת לכך רשות.

ולעתים רבות מדובר בגזל ציבור, שזה עוד יותר חמור.

יש להבחין בין זה ובין בקשה של עובד לצלם מסמך כלשהו, או לטלפן בטלפון של המוסד, או להדפיס דף או שנים (מעשים שבני אדם מוחלים עליהם). כאן כתבנו פעמים רבות בעבר שהדבר הזה אפשרי, וניתן לראות את מי שמאפשר לעשות כך כמי שקיבל רשות לכך.

אולם אין הדבר דומה ללקיחה הבייתה.

דברים דומים (לא זהים !) נאמרו על הרשות לפועלים לאכול כאשר הם באים לעבוד במקום מסוים, ואף שם התורה הדגישה ״ואל כליך לא תתן״, כלמור: יש הבדל בין שימוש מסוים ובין לקיחה.

אדגיש שוב שהדברים לא זהים, והעמדה ההלכתית שהבאתי אינה מבוססת על הפסוק הזה. הוא מובא רק כדי להראות שיש הבדל בין להשתמש במקום מסוים ובין לקיחה.

כל טוב