לנתק קשר מבלי לפגוע, איך לעשות את זה?

שלום לך אפרת יקרה !

את משתפת בקשר יומיומי שחווית לפני שנתיים שנגמר והפך לידידות, כי הרגשת שזה לא נכון חבר בגיל צעיר. לאחרונה הבנת שיש לו רגשות כלפייך מעבר לרגשי ידידות. הרגשת שזה לא נכון לך והפסקת לדבר איתו בטענה שאת צריכה זמן לעצמך. את מרגישה שהאופן שבו פעלת עלול לפגוע בו, ואת שואלת כיצד אפשר לנתק קשר בלי שיהיו רגשות קשים אחד כלפי השני בעקבות הניתוק. מה גם שאת חולקת חשש שמא בעקבות המצב יהיה לך או לו קשה למצוא זיווג אחר כך, בעקבות סיפורים דומים ששמעת.

אז בואי רגע נעשה סדר וברשותך אתמקד בכמה נושאים שהעלת.

1. קשר הדוק 24/7 טוב או רע?

2. "שנינו דתיים", מה יחס הדת כלפי מה שאת משתפת?

3. חבר בגיל צעיר טוב או רע?

4. סגירת מעגל בצורה טובה, אפשרי?

5. "שמעתי ש..." הפחד מהשלכות וגורל, מה עושים?

טוב, אז קצת פירקתי לגורמים את מה שכתבת כדי לנסות לבנות מחדש.

טוב או רע?

לפני הכל אני רוצה שנוציא את החלוקה הזו ביחס לשאלה שלך. הנושא שהעלת לא נבחן במונחים של טוב ורע באופן חד משמעי. זה נושא מורכב שיש לו כמה פנים. ואין תשובה אחת. אז בכל הדברים שארחיב לא אסכם בטוב או רע, אלא בנקודה למחשבה.

24/7?!

שיתפת בכך שהקשר היה 24/7. סיפרת שהקשר היה הדוק. אמנם לא שאלת על זה, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהרחיב קצת על הנושא. קשר טוב נבחן בטיב התדירות שלו ולא בתדירות עצמה. כלומר, לפעמים נדמה שאם נפגשים 24/7 זה אומר שטוב לנו. אבל באמת שהיא שקשר טוב לא נבחן בזמן ובכמות אלא באיכות. האם טוב לנו בזמן שבו אנו שוהים יחד? האם המפגש מצמיח אותנו? האם אנחנו שמחים ונינוחים האחת במחיצת השני? אלו השאלות שדרכן שווה לבחון את טיב הקשר. תדירות גבוהה לפעמים נובעת מכך שטוב ביחד אבל היא עצמה לא נקודת המבחן. כי לעיתים 24/7 יכול להגיד שאינטנסיבי מדי, חונק, לא מאפשר.

כך שתדירות היא לא השאלה אלא איך מרגישים ביחד.. מציעה לזכור את הנקודה הזו גם כשאת בוחנת את הקשר שהיה לכם וגם ביחס לקשרים עתידיים. התבוננות כזו מאפשרת בהירות והבנה של טיב היחסים שלך.

שנינו דתיים, אז מה זה אומר?!

ציינת בשאלה שלך ששניכם דתיים ולכן קשר בגיל צעיר הוא לא טוב. יהיו כאלה שיסכמו את הנושא כך. אך אני רוצה להסתכל על הנושא מנקודת מבט נוספת ולהרחיב בעניין.

שאלת קשר זוגי בגיל צעיר, נובעת בעיניי ממהותו של כל גיל. כלומר, בעיניי לכל גיל יש את הקסם שלו. את המתנה החבויה בתוכו. לכל זמן את המהות והבשורה שלו. בשנות העשרה זו הזדמנות שלנו לגדול, לבנות את העצמיות. את הדעות, ההשקפות, דרך החיים. ובמקביל להשקיע בחברות. שנים בהן הפוקוס הוא לגלות מי אני ומה אני רוצה להיות. רק אחרי שהמקום האישי מתברר לו נדמה לי שנכון להכניס את הקשר הזוגי. כי הקשר הזוגי הוא החיבור והאינטראקציה ביניכם ולא הבנייה העצמית. וודאי שבמסגרת קשר טוב כל אחד מהצדדים גם צומח באופן אישי, אך זה לא המהות.

ולכן בעיניי כדאי להשקיע בשלב הזה של החיים בעצמך, ובבניית דרך החיים האישית שלך. לא בגלל דת. מה גם שכל מה שאמרתי הוא איננו מוחלט. ישנם סיפורים רבים של קשרים מגיל ההתבגרות שהצליחו והגיעו לחתונה בשלום ובטוב. יש הכל מכל הסוגים והמינים והכל בסדר. זה לא שאלה של מותר או אסור. אלא נקודת מבט על הנושא, ולכן בסופו של דבר, מציעה לך לבחון את הנושא מתוך החוויה האישית שלך ומה מרגיש לך נכון.

closure

הצורך או הרצון לסגור מחדש בצורה טובה יותר הוא תופעה רווחת ונורמלית ואפילו בריאה וטובה. הרבה פעמים מסתיים קשר באופן דחוק, פגוע, לא סופי, לא נעים, והמחשבות על הקשר לא מרפות כי הסיום לא היה שלם או לא נעשה כראוי.

זהו שלב מוכר בקשרים ומותר ורצוי להיות בו כשמרגישים בו צורך. אם את מרגישה רצון או צורך לפנות אליו ולסיים בצורה נעימה ואנושית ולהסביר את עצמך, שווה לעשות זאת, לא בגלל פחדים אלא כדי לסגור מעגל בצורה נעימה. זה מאפשר בהירות ופתיחת מעגל חדש בצורה רגועה ופנויה. בלי פחדים? למה אני מתכוונת?

שמעתי ש...

שיתפת אותי בחשש מההשלכות של הסיום הנוכחי, השלכות על העתיד. ברשותך, בואי נוציא מהדיון את השמועות והפחדים על גורלות. זה לא עניינו לעסוק בהם. ושמועות יש הרבה. לנו נותר לחיות את ההווה ולפעול בו בצורה טובה מתוך רצון לעשות טוב ולא מתוך פחד מהרע. נקודת המוצא היא משמעותית בעיניי. להיטיב זה חיובי. פחד מרע זה שלילי. ככל שנעצים כוחות חיוביים בחיים שלנו, נוכל לחיות בשלום ובשלווה עם עצמנו ועם הסובבים אותנו. אז מציעה לך להקשיב ללב שלך ולפעול מהמקום הפשוט שרוצה לעשות את מה שטוב עבורך ועבורו ועבור שניכם...

מאמינה בך שמתוך אוסף המחשבות תמצאי את הדרך שלך, ואת הבחירה הטובה עבורך.

בהצלחה, וכמובן שמוזמנת תמיד להמשיך ולפנות אלינו,

שיר