שאלה
מאז שהתחלתי להאמין בצורה חזקה אני מפסיק להיתלהב מהחיים מרגיש שאין טעם לחיות...רק רע בעולם כל התאוות שלנו שיקריות וכל החיים אנחנו עובדים קשה...ובסוף מתים...תכלית החיים היא רק האמונה בקב"ה והעבודה לעולם הבא...נמאס לי!!!
תשובה
שלום לך.
כתבת שתכלית החיים היא אמונה בקב"ה ועבודה לעולם הבא, מה שאומר שיש הרבה טעם לחיות- ההיפך ממה שכתבת!
אנחנו בני אדם החיים בעולם של תאוות ושקרים, אך קיבלנו מהקב"ה את זכות הבחירה- "הנה אנכי נותן לפניך את החים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" כשהמטרה היא כמובן "ובחרת בחיים".
ע"פ המדרש- כאשר משה רבנו עולה לקבל את התורה, משתוממים המלאכים- "מה לילוד אשה בינינו?!" כיצד יכול בן אנוש לקבל תורה אלוקית? והקב"ה עונה למלאכים ומסביר שהתורה ניתנה לבני אדם, שכן למלאכים אין אב ואם לכבד, אין עליהם הגבלות כשרות שהרי אינם אוכלים וכד'. בעולם הזה אנחנו נדרשים לפקוח עיניים כל מנת להבחין בין הטוב לרע, לעבוד קשה ובזכות הכרעותינו אנו אף זוכים בשכר.
אנחנו אומרים כל יום בפרשת "והיה אם שמוע" שישנה מערכת של שכר ועונש גם בעולם הזה- "ונתתי מטר ארצכם" וגו', אך אם יפתה לבבכם, "וחרה אף ה' בכם".
למרות ש"העולם הזה הוא רק פרוזדור" אין אנחנו מוותרים עליו או מבטלים את חשיבותו, יש לנו את הציווי לתקן עולם במלכות שדי- לפעול בעולם הזה שלנו, החומרי ,הקשה והמתעתע, בדרך ה' ולתקן אותו. למרות שהעולם נראה ענק והמשימה כבלתי אפשרית, ברגע שתתחיל מלתקן את עצמך ואת סביבתך הקרובה- משפחה וחברים, כבר עשית מספר צעדים חשובים בתיקון העולם.
כל אדם נולד, עובד קשה ולבסוף מת, השאלה היא מה הוא עשה בזמן שבין לידתו למותו.
אני מאחל לך שתתקדם נכון בדרך בה התחלת,
כל טוב.
אריאל.פ. (המשיב אינו רב)