שאלה
מדוע לא מדברים בין נטילת ידיים להמוציא?
ואודה לקבלת תשובה יותר עמוקה מ"כי ככה כתוב בשו"ע".
תודה רבה.
תשובה
שלום רב,
השתדלתי לענות ביתר פירוט.
מקור הדין הוא בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף מב עמוד א
שלש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה.
נחלקו בפירוש הגמרא הראשונים, דעת הרמב"ם והרי"ף כי הגמרא מדברת על מים אחרונים , ולפי זה אין מניעה להפסיק בין נטילה ראשונה להמוציא.
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ו הלכה כ
"צריך אדם לנגב את ידיו ואחר כך יאכל וכל האוכל בלא ניגוב ידים כאוכל לחם טמא, וכל הנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח"כ מברך ותכף לנטילת ידים ברכת המזון לא יפסיק ביניהם ע בדבר אחר אפילו לשתות מים אחר שנוטל ידיו באחרונה אסור עד שיברך ברכת המזון. "
ופירש המגן אברהם כי מותר להפסיק בדיבור, וכל הדין הוא להפסיק בהיסח הדעת.
לעומתו , הראבי"ה ח"א - שאלות ותשובות סימן קנד כתב שמדובר במים ראשונים. וז"ל:
"בפרק כיצד מברכין שלש תכיפות הם כו' עד תיכף לנטילת ידים ברכה. פירוש תיכף לנטילה ראשונה מברך המוציא, כדאיתא בפרק אלו דברים, וגם בנטילה אחרונה, דעלה קא מייתי לה. ובחדא חשיב להו. "
קודם לכן, ישנו מקור לדברים בתשובות הגאונים הרכבי סי' פ"ט
בשולחן ערוך אורח חיים סימן קסו פסק כיש אומרים שני שטוב להיזהר
סעיף א
א <א> יש אומרים (א) שא"צ ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא, (ב) ויש אומרים שצריך ליזהר, (ג) ב וטוב ליזהר. (ד) ואם שהה (ה) כדי הלוך ג [ב] <ב> כ"ב אמה, (ו) מקרי הפסק (תוס' פ' אלו נאמרים).
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם