ללא נושא

שלום
[אסור אלא אם כן מדובר בקרם נוזלי] (שאם שופכים אותו הוא מתפשט לצדדים.)

ולהלן מקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
בברכה
אייל משה

במשכן היו מכינים עורות ליריעות המשכן, ולשם כך היו צריכים להפשיט את העור, לעבדו ולמחקו. 'ממחק', היינו מחליק את פני העור על ידי הסרת השערות והגבשושיות שעליו. בכלל מלאכה זו כל החלקת משטח מחוספס כדוגמת עצים ואבנים על ידי נייר זכוכית או פצירה (שבת עה, ב). וכן אסור לצחצח נעליים במשחה, וכן אסור לשפשף את עור הנעליים כדי להבריקם, אפילו ללא משחה (ע' ערוה"ש שכז, ד; שש"כ טו, לז). ולכן אף שמותר לסוך את הגוף בשמן, [אסור למרוח עליו קרם, משום איסור 'ממרח', שהוא תולדה של מלאכת 'ממחק' .] מטרתה של מלאכת 'ממחק' להחליק משטחים מחוספסים כדוגמת עור ועץ. ותולדה של מלאכה זו היא 'ממרח', היינו מריחת חומר באופן שווה, וכן מריחת חומר על גוף אחר כדי להחליקו.
לפיכך אסור למרוח את כל סוגי הקרמים והמשחות על העור, מפני שבעת שמורחים אותם מחליקים את הקרם על פני העור. ואין לטעון שהמטרה היא להבליע את הקרם בתוך הגוף, ולא למורחו על פני העור. מפני שגם כאשר רוצים שהקרם יבלע בעור מעוניינים שחלק ממנו ישאר על פני העור כדי להחליקו, ולכן יש בזה איסור ממרח. אבל אם הקרם נוזלי, היינו שכאשר יניחו אותו על משטח יתפשט, אין בו איסור ממרח ומותר לסוך בו את הגוף.
פירוט:
כאשר רוצים שכל המשחה תבלע בגוף ולא ישאר ממנה דבר על העור, אין בה איסור ממרח (מ"א שטז, כד, מ"ב מט). לפיכך, חולה שמותר לתת לו טיפול רפואי והוא נצרך למשחה, מותר לשפשף אותה על העור עד שתבלע לגמרי (דעת תורה שכח, כו; רשז"א בשש"כ לג, הערה נח). אבל קרם שנועד להנאה או יופי, אין רוצים שיבלע לגמרי, אלא רוצים שישאר ממנו גם על פני העור כדי להחליקו ולייפותו, ולכן אסור למורחו על העור.