ללא נושא

שלום
חובה ללמד הבנות את הנצרך לקיום התורה וביסוס האמונה.וכן כתב הרמ"א יו"ד רמו, ו, שחייבת ללמוד דינים השייכים לה. ומקורו באגור שכתב כן בשם הסמ"ג. וכן בשו"ע או"ח מז, יד, נפסק שנשים מברכות ברכת התורה, והטעם שהן צריכות ללמוד את מה שנחוץ להן כדי לחיות על פי התורה. וכיום עינינו רואות שנשים צריכות ללמוד היטב את ההלכה בטעמיה, ואת יסודות האמונה, וללא כן חיי התורה שלהן ודאי לא יהיו ברמה הנאותה. ואמנם פסק הרמב"ם בהל' ת"ת א, יג, שאין ללמד את הבת תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת לכך, ואם מלמדה תושבע"פ כאילו מלמדה תיפלות. אך זה לגבי תורה שבעל פה, אבל המלמדה תורה שבכתב, אע"פ שגם אותה כתב הרמב"ם שאין לאב ללמד ביתו, מ"מ אם לימדה אינו נחשב כמלמדה תיפלות.ומי שרוצה ללמוד מעצמה תושב"ע ואין הוריה או מסגרת אחרת מחייבים אותה לכך, רשאית ללמוד ויש לה בזה זכות כמבואר ברמב"ם שם: "אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו". נמצא שכל האיסור הוא שהאב ילמד את ביתו ביוזמתו, אבל אם היא עצמה מעוניינת בכך אין כל איסור, ולהפך יש לה בזה זכות.
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני עוד בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1