ללא נושא

שאלה

אנא ה' הושיעה נא!!

אני לא חושבת שיש דרך להגדיר את המצב שלי אחרת!!

שלום כבוד הרב,

אני בחורה בת 17 (מבוגרת לגילי ויודעת מה רוצה מעצמי) אני חוזרת בתשובה שנתיים וחצי, באתי מהעולם ההפוך לגמרי. כיום ב"ה משתדלת לעשות את רצון ה' כמה שאפשר ומקפידה על קלה כבחמורה.. הסיפור מתחיל לפני שנתיים, ילדה בת 15 חוזרת בתשובה חצי שנה, רואה בחור בשיעור תורה קצת מוכר מהעבר. איך שהוא מתפתחת שיחה של: אשריך! מה חזרת בתשובה?! משני הכיוונים.

שיחה זו הובילה לקשר די ארוך ומפרך, במהלכו שנינו התחזקנו יחד בצורה אדירה. כתוצאה מהקשר עזבתי בית ספר חילוני והבחור נכנס ללמוד בישיבה. לא העזנו לדבר על הקשר שבינינו אבל מה?! לשנינו ולסובבים אותנו הכל היה כבר ברור מלכתכילה (אגב האמהות שלנו כיום חברות הכי טובות!!) לאט לאט התחלנו להוריד במינון הקשר בתקווה שנשתמע ביום מן הימים. זה לא היה קל היו הרבה נפילות בדרך (של שיחות לא יותר מזה חס ושלום) ואז ביום בהיר אחד, אני מקבלת טלפון שבו הוא מבשר לי שהוא קיבל צו גיוס ונורא חשוב לו לשמוע מה אני אומרת על זה.. אני את הדעה שלי הבהרתי חד משמעית שאני ילדה חרדית ולי זה לא מתאים... שוב חזרנו לדבר תקופה ועצרנו את זה איכשהוא מהידיעה שזה לא צנוע וכו'..כיום נודע לי שהוא פשוט עזב את הישיבה ומתכנן להתגייס..נורא כואב לי כי אחרי שנודע לי נפגשנו ודברנו על הקשר שלנו הוא אמר שהוא היה בטוח שאני והוא זה זיווג מאת ה' ושתוך שנה מקסימום אנחנו מתחתנים, הוא הרגיש ירידה מבחינה רוחנית (שומר שבת, תפילות כשרות ותו לא!!) היום כבר 3 חודשים שאנחנו לא מדברים, הוא דואג להעביר לי מסרים ואני פשוט מבולבלת אני נורא נקשרתי אליו והוא לא יוצא לי מהראש..אני לא יודעת מה לעשות!! אני לומדת בבית ספר חרדי ואני יודעת שזה לא יתכן שאני אהיה בקשר עם מישהו שירד מהדת...מה לעשותתת!?!?לשכוחח אותו!?!?איךך?!?!

הקטע הוא שזה לא משחק ילדים שנינו מאוד בוגרים לגילנו ושרקמתי המון ציפיות מהקשר הזה.

ב"ה א חסר לי כלום אני ניראת טוב, אהובה על הבריות ולא תיהיה לי בעיה למצוא חתן...השאלה מה עושים עם הפצע שבלב!!!

תשובה