ללא נושא

שלום

אענה באופן כללי אך כמובן שבנושאים אלו צריך לדון כל מקרה ומקום לגופו - אמנם יש בהצלת חיים מצווה גדולה ויבורכו משמיים כל המתנדבים בעם. אלא שמבחינה תורנית ראוי שלא לעשות זאת במסגרת מעורבת ועל כל פנים לפחות לא בגיל תיכון שאז האדם עדיין צעיר והרגש רץ לפני השכל לכן טוב לדחות זאת לגיל מאוחר יותר ובינתיים להשקיע את הזמן בלימוד אמונה הלכה רפואה וכו'.

התנדבות פירושה הוספה מעבר לנצרך כיום הציבור הדתי לאומי נטל על עצמו תפקידים רבים כגון החייאת התורה והתרבות ובניין הארץ והעם. ובאופן מפורט יותר שקידה בתורה, בלימודים המקצועיים, שירות בצבא, חינוך,קירוב רחוקים, הקמת משפחה(עם עדיפות למשפחה רחבה), - ופרנסתה. ובהרבה פעמים המערכות הציבוריות הקיימות אינן מותאמות לערכים הללו למשל התנדבות במד"א מעורבת וכך גם המערכת האקדמאית מעורבת השירות בצבא מעורב ובנוסף הרבה פעמים הם אינם מותאמים לערכי המשפחה ויוצא שקשה לקצין דתי בכיר לטפח את משפחתו ע"פ הדרכת התורה וכך גם האישה הדתית נתקלת בקושי שבשותפות בנטל הפרנסה במקביל לטיפוח המשפחה וחינוך הילדים וכו' - ולכן כוון שההתמודדות הבסיסית מורכבת נראה שעדיף להתמקד במימוש הערכים הרבים שאנו שואפים אליהם ולהתמקד בלימודי התיכון ההלכות האמונה ובניין האישיות - וכן לעזור להורים בבית וכו' ולשמור את כוחות ההתנדבות לתקופה שאחרי המימוש של הדרים הבסיסיים והחשובים לא פחות

ואעתיק לך הרחבה בעניין חשיבות השמירה על ערכי הצניעות מספר רביבים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
בברכה אייל משה

כללי הצניעות
הכלל היסודי, שאין מניעה לקיים קשר ענייני ומנומס, אבל חברות אישית שלא לשם נישואין אסורה. וכיוון שהרצון לקשר בין איש לאשה הוא עצום, לא ניתן להסתפק באמירה הכללית הזו, אלא יש צורך לקבוע סדרים חברתיים של צניעות. סדרים שיסייעו למניעת קשירת קשרים אישיים בין גברים לנשים שלא למטרת נישואין. וכך נקבעו בישראל נוהגים רבים של צניעות, אשר המרכזי שבהם, שהחברה מתפקדת כחברה נפרדת, בנים לחוד ובנות לחוד. יהודי שגדל והתחנך באופן זה אינו חש נוח בקשר אישי עם בן המין השני, וגם כאשר הוא נצרך לקשר ענייני עמו, הסיכון שהוא יתפתח לקשר אישי שיוביל לחטא ולחורבן המשפחה נמוך.
כך הצניעות שומרת על הרצון העצום לאהבה, שיופנה כולו לקשר המקודש שבין בני הזוג.
לימודים ועבודה במקומות שאינם צנועים
אנו משתדלים שנוהגי הצניעות יקיפו את כל מסגרות חיינו, אבל לצורך גדול, ניתן על פי ההלכה להקל. למשל, בלימודים אקדמאיים ובמקומות עבודה.
למשל, מי שיש לו אפשרות ללמוד לימודים אקדמאיים במקום צנוע, כדוגמת מכון לב, מכון טל ומכון לנדר, עליו לעשות זאת, גם אם הדבר כרוך בהתפשרות מסוימת. אבל כאשר קשה לו מאוד ללמוד במקום הצנוע, כגון שהוא מרוחק ממקום מגוריו, או שאין שם את תחום הלימוד המתאים לו, אפשר להקל ללמוד באוניברסיטה רגילה. וכך גם לגבי מקום עבודה, יש להעדיף מקום צנוע, גם במחיר של ויתור מסוים על משכורת ומעמד. וככל שחוסר הצניעות במקום העבודה חמור יותר כך הוויתור צריך להיות גדול יותר. אבל כשאין ברירה, מותר לאדם ללמוד מקצוע ולעבוד במקום שאינו צנוע כראוי.
ומי שבאופן אישי יודע שהדבר יגרום לו להתדרדר ולחטוא, חייב לגדור את עצמו. שכן הרגישות בענייני צניעות שונה מאדם לאדם, והיא תלויה הן באופי והן בהרגלי החיים.
למשל, בחור שיודע שהוא רגיש בעניינים אלו, אסור לו לעסוק ברפואת נשים או להעניק טיפול פסיכולוגי לנשים. ומי שפחות רגיש לזה, רשאי לעסוק בתחומים הללו.
הבדלי הגילאים
גיל המשרתים בצבא צעיר, שמונה עשרה עד עשרים ואחד, לעומת לימודים באקדמיה, שאצל בוגרי ישיבות הסדר הוא עשרים ושלוש ואילך. בגילאים הללו הבדל של מספר שנים הוא משמעותי. בנוסף לכך, רבים מהלומדים באקדמיה כבר נשואים.
וכך לגבי המדריכות הצבאיות, שהן בנות תשע עשרה, לעומת מרצה באקדמיה שהיא בדרך כלל בת שלושים ומעלה. תופעות של שחוק וקלות ראש כמעט ואינן קיימות בהרצאות, לעומת המצב בצבא.
החובה והרשות
גם ביחס ללימודים באקדמיה ועבודה, מי שמרגיש שהשהות בחברה שאינה צנועה פוגעת בו פגיעה משמעותית, חייב למנוע עצמו מכך. אבל בצבא אין בחירה, ועל כן, גם כאשר מדובר בפעילות שלרוב הציבור אינה מפריעה, הצבא חייב להתחשב במיעוט שהדבר מפריע לו הפרעה משמעותית.