שאלה
בס"ד
שלום!
אני בחורה בת 21 התחלתי להפגש עם בחורים.
הפגישות גורמות לי מבוכה ולחץ ואני מוצאת את עצמי נמנעת מלהסכים להצעות בגלל זה, אני באמת רוצה למצוא את הזיווג שלי אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד עם כל זה, זה ממש קשה לי!
מה לדעת הרב יוכל לעזור לי??
תשובה
שלום וברכה
שמחתי לקרוא שאת מתחילה את הדרך בחיפוש בן זוגך. בע"ה תמצאי את מבוקשך.
אני בהחלט יכול להבין איך הפגישות הללו גורמות למבוכה וללחץ. גם מי שמנוסה בחוויות של חברה מעורבת וכיו"ב יחוש לחץ ומבוכה בפגישות אינטימיות, שיש בהן ממד של בחינה וניסיון להרשים, וש'הכל יודעים' מה תכליתן, שהיא תכלית משמעותית וכבדת משקל.
עאכ"ו מי שגדל בחברה שבה הפרדה בין המינים נוכחת יותר, יחוש לחץ ומבוכה.
ראשית, אינני מומחה לתחום זה, וישנם אנשי מקצוע שייתכן ויוכלו לסייע באופן טוב יותר. לפעמים שיחות אישיות קרובות עם אנשים שמכירים אותך מקרוב - הורים, חברות, מדריכות וכו' יוכלו לסייע פי כמה מעצות של משיב באינטנרט.
שנית, לא הייתי ממהר לוותר על תחושות המבוכה והלחץ - כאמור, הן טבעיות וכנראה שהן מלמדות על חלק מאישיותך, אלא שהייתי מנסה לתת להן את המקום שלהן, ולצידן לפתח תחושות אחרות.
שלישית, נראה לי שישנם מקרים בהם כדאי לומר לבחור בתחילת הפגישה שאת במבוכה מסויימת, ואולי אפילו לחוצה. עצם האמירה יש בה שחרור מסויים של חלק מהמאמץ הפנימי להיראות רגועה ונינוחה - ושחרור זה עצמו עשוי להביא למפגש נוח יותר.
רביעית, יכול להיות שהמודל של 'דייט' הוא מודל שלא מתאים לך. אולי דווקא מפגש עם מישהו לא מתוך כוונה 'לניפגש' אלא תוך כדי שאתם עושים משהו אחר, יוכל לאפשר למבטים להתלכד דווקא דרך המקום השלישי. כך למשל - הליכה לשיעורי תורה או סדנאות מסויימות אליהם מגיעים בחורים ובחורות (דוגמת מה שמארגנים בארגון 'ישפה' ומן הסתם יש עוד), יש בה סיכוי למפגש משוחרר ונכון יותר עבורך.
חמישית, יכול להיות שהמבוכה והלחץ לא הם הבעיה, אלא מאחוריהם מסתתר איזשהו אתגר אחר - שבעטיו ישנה מבוכה במפגש עם בחור. שווה לבדוק עם עצמך מה מקורם של הרגשות הללו, ולהתמודד עם הסיבה ולאו דוקא עם האופן שהיא מופיעה במציאות.
ואחרי הכל - אני שב על ההסתייגות שלי שקשה לענות ללא ידע מקצועי וללא היכרות מעמיקה.
בע"ה תראי אור
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם