ללא נושא

שלום רב,
ראשית, אני מוכרח לציין לטובה את הציבור החרדי, את רבניו ואת התרומה הגדולה שלו לציבור שלנו.
עם זאת, יש לנו מסכת שלמה של דיעות בענייני המדינה שמסתמכות גם על דיעות גדולי תורה שלנו מהרב קוק דרך בנו, דרך הרב הנזיר ועוד. גם גדולי תורה השייכים לציבור החרדי מסכימים עם רבים מהדברים. הציבור החרדי לא בנוי מקשה אחת, יש לו גם בעיות חינוכיות, כמות עצומה של שבבניקים וגם בעיות של חוסר צניעות. אין זה פוגם בערכם כציבור.
הציבור הדתי לאומי הוא ציבור מגוון ויש בו אלפים רבים ששמירת המצוות שלהם אינה נופלת מהציבור החרדי כך שאת יכולה להחליט האם את מקיימם את כל המצוות ומדקדקת בהם, ומשתייכת לחלק היותר מקפיד של הציבור, ללא צורך במעבר חברתי לציבור החרדי.
בכל בירור דעות הציבור החרדי רץ לטיעון של גדולי התורה מכריעים, ועל פי ההלכה אין זה כך, כי רק אם יש סנהדרין זה כך, ושמע אמת ממי שאמרה.
הכרעות שונות במשך ההסטוריה הקרובה לא תמיד היו נכונות אצל הרבנים. לגבי קולות של רבנים, פעמים רבות רבנים של הציבור הציוני מחמירים הרבה יותר רבני הציבור החרדי. ולא אמנה את הדוגמאות.
אבל אני חושב ששורש השאלה הוא האם אנחנו מתמודדים עם קיומה של מלכות יהודית בארץ ישראל בבחינת ממלכת כהנים וגוי קדוש, או שאנחנו מסתגרים בד' אמות. כיצד אנחנו תופסים בהלכה את האחריות הלאומית שלנו, וזה דיון בשאלת השמיטה, בשאלת השתלות האיברים, בשאלת ארץ ישראל, שירות בצבא וכדומה.
אנחנו רואים את עם ישראל בכללו, התיקון הלאומי הוא חלק מהתיכון הכללי שלנו, ואי אפשר לצייר את עם ישראל בא לגדלות כשהוא ללא ארץ, ללא מדינה, ללא צבא, וללא כלכלה. ההבנה הזו מבוססת על חכמי הקבלה ופנימיות התורה, קידוש החומר הינו מדרגה עצומה בעבודת ה', העבודה הכללית, הציבורית היא העבודה המיוחדת שלנו, לכן תפילה במניין חשובה יותר מתפילת היחיד.
לגבי פסיקת הלכה, הדרך שהייתה במשך כל הדורות הייתה להתמודד ולדון בשכל על ידי סברות ולכן, כל תלמיד חכם יכול להרים את הכפפה.
וזה רק מעט מקצת מהמערכה הגדולה שיש לכתוב כדי להסביר את דרכינו.

כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת "בינות" רעננה.

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה