ללא נושא

שאלה

אני מבקשת להפנות את השאלה לכבוד הרב יובל שרלו,אליו הופניתי ע"י כב' הרב סתיו.

שאלתי הינה כדלקמן:

אני באה ממשפחה מסורתית-דתית,כאשר אבי ז"ל היה אדם דתי,כפי שכל אחד מעימנו היה מתאווה

לנהוג ולחיות על פי התורה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו,ומידותיו הבולטות היו ענווה אהבת האדם ויראת השמיים,וכך גם אמי ז"ל,וכך גם הנצחתי אותם בבית הכנסת בו התפלל אבי שנים רבות,ובו אני מתפללת מידי שבת.

שאלתי היא כי כבת להורים כאלה אשר למגינת ליבי הלכו לעולמם,אני מוצאת את עצמי היום בגיל 43,לאחר שבשבע השנים האחרונות השקעתי כל מירצי וכוחי ונתתי את נשמתי ב-2 מלחמות עקובות מדם לפיהן כל אחד מהורי חלה בסרטן קשה ומפושט,ואני נלחמתי עד טיפת דמי האחרונה בנסיון להותירם עמי,ולצערי אלוהים רצה אחרת והם הלכו לעולמם,ועד היום אני מתקשה לקבל את רוע הגזירה.

ובכן כיום אני בת 43,גרושה,ונמצאת ביישורת האחרונה מבחינת האפשרות להמשיך את שושלת הורי הנפלאים שאין כמותם.

כאשה מאמינה אני מתקשה לבצע את האפשרות היחידה העומדת בפני והיא הבאת צאצא לעולם באמצעות בנק הזרע,ואולם מפאת גילי והידיעה כי אין לי את הפריבילגיה מבחינת זמן שאינו עומד לרשותי אפילו להתלבט,ניגשתי לבי"ח לאחר שקיבלתי אישורים מתאימים,ואולם עצרתי את כל התהליך כי אני מתלבטת מאוד,אך מאידך אלטרנטיבה אחרת אין,ואף הזמן נושף בעורפיואינוו פועל לטובתיכפי שגם הרופאים אומרים.

אני מבקשת לדעת האם במאה ה-21 ,בה אשה יכולה להיקלע מן הסיבות של כיבוד אב ואם שפירטתי, או מסיבות אחרות לגיל מאוחר,כשהיא ללא בן זוג

קיימת באופן כלשהוא האפשרות לקיים מצוות פריה ורביה בדרך זו? ואם כן האם כפי ששמעתי אם התורם הינו גוי הענין עדיף ומדוע?

אודה לך יותר ממאוד על תשובתך,שכן הענין מדיר שינה מעיני,כאשר בגין האבל על הורי גם כך איני משופעת בשעות שינה.

בברכת חג שמח.

תשובה