שאלה
בס"ד
ראשית תודה רבה על התשובה ,יש לי 2 שאלות :
1.אני לא מבינה את עניין הקידושין בכסף..?למה דווקא בדבר חומרי מקדשים את האישה .?צה קצת מוזר כי אני רואה כמה כבוד יש לאדם בתורה ,שאסור להלין את המת ,ולא לפגוע באחר והרבה פעמים רואים בסיפורים על האבות שהם היו מכבדים,והמעשה שמקדשים את האישה בכסף נראה לי קצת פוגע באישה ,מדוע את הגבר לא מקדשים בכסף ?למה הוא דווקא צריך "לקנות "אותה ?
אני מבינה את העניין שכשאתה נותן למישהו מתנה ,אז יש תהליך של היקשרות אבל אם אפשר להרחיב בנושא ..אני אשמח !
2.כתוב , שומעים חרפתם ואינם משיבים, ושמחים בייסורים, ועליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" אני מאוד לא מבינה את הפסוק הזה !!!!הרי הקב"ה רוצה שלא נסבול .ואם אנחנו ניתן לאנשים פעם אחר פעם להפיל אותנו ,אז איך נתרומם ?"שומעים חרפתם "אם אנשים אלו שומעים את החרפה שלהם -מצד האמת הם צריכים לא להשיב ,כי זוהי באמת חרפתם ,הם לא גיבורים אלה צריכים לעבוד על המידות שלהם ..
תודה רבה ..שבת שלום :)
תשובה
שלום וברכה!
1. תחילה עליך להבין מהות הקנין של הקידושין. בקנין הקידושין אף אחד לא קונה אישה ולא עושה אותה כחפץ. הרי אין לבעל כל זכות על גופה של אישה מבחינת יכולת המכירה , השכרה וכד'. הבעל ע"י קנין יוצר זיקה בינו לבין האישה ומקבל זכות על האישות שלה, כלומר באמצעות הקנין אישה מפקידה את זכותה על האישות בידי בעלה ונאסרת על כל אדם אחר בעולם. גם כאן זכותו של הבעל על אישות של האישה אינה מוחלטת, הרי אסור לאנוס אישה, אסור לבוא עליך כאשר היא ישנה ועוד איסורים. כלומר המהות הוא ליצור יחוד אישה לבעלה בכל הענין האישותי ואת היצירה הזו ניתן לעשות רק בדרך של קנין המהווה גם ביטוי ההסכמה מצד האישה. קנין המעניק זכות ולא רק מביע גמירות דעת צריך להעשות ע"ג חפץ מוחשי/ גשמי או פעולה בדבר שניתן בו זכות, לכן קנין הקידושין מתרחש רק באמצעות הכסף, שטר או ביאה (פעולה בדבר שניתנה עליו הזכות - האישות). לגבי הגבר כל הענינים הללו לא כי הבעל לא מקנה זכות על האישות שלו לאישתו, הרי מותר לו מהתורה לקחת עוד נשים. ברם, הבעל מתחייב לספק לאישה צורכי אישות, כגון מצוות עונה. אם נסכם בגדול - אין כאן לא קניה ולא מכירה, אלא יצירת זיקה והענקת זכות על האישות.
2. אם תשימי לב, הרי מההשוואה היא אל השמש בגבורתו. למה הכוונה? הכוונה היא לאותו מדרש מפורסם כאשר באה הלבנה לקטרג על השמש והשמש שתקה ולא השיבה בגלל זה הקב"ה תקן את המעוות ושלם ללבנה בהתאם לקטרוגה - הקטין אותה ולשמש בהתאם לענוותה - הגדיל אותה. כלומר מדובר במידה של ענווה בסוג הגבוה ביותר. אדם יודע שהוא ינו כזה, אך לא נכנס לויכוח ולא חפץ בו כי הכניסה לויכוח מראה על רדיפת כבוד ולחימה עליו. לכן אדם בינוני צריך לשתוק ולבדוק האם באמת מידותיו פגומות ואם לא מצא בעצמו שום פגם, להתעלם מהמשפילים ולסמוך שהקב"ה יפרע מהפוגע ואם מוחל לפוגע תבוא עליו הברכה (ברכה שיהיה כשמש בגבורתו). תלמיד חכם ואדם צדיק באמת אינו מוחל, אך לא נוקם ונוטר, אלא שומר בלבו וממתין עד שהקב"ה יפרע מהפוגע ואז הפוגע יבין שהעונש בא מאת ה' בגלל ההתנהגות אינה ראויה ולא בגלל הפעולה שנקט אדם הנפגע ובכך יתקן את מעשיו.
מקווה שעזרתי לך!
בברכה,
חיים בריסק