שאלה
שלום כבוד הרב,
אשמח אם תוכל לענות לי על שאלות שיש לי במסגרת עבודה בתנ"ך, בה אני לומדת על המצווה הנזכרת בדברים כ"ג, כ"ה: "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תיתן", או כפי שהיא כתובה בספר החינוך: "שלא יניף השכיר חרמש על קמת חבירו".
1. האם המצווה מתרחבת היום גם לנושאים אחרים?
למשל, אדם שעובד בקייטרינג או במסעדה, האם מותר לו מן הדין בסיום העבודה לאכול מנה אחת? או שעליו לבקש רשות, כלומר רק ממידת החסד? כי אם לא ניתנה הרשות, זה יכול להיות בבחינת גזל.
או למשל מישהו שעובד בניקיון או בשמרטפות וכדומה בבית של מישהו, האם מותר לו להשתמש במזגן, בחשמל, לשתות כוס מים וכדומה, גם אם לא ניתנה לו רשות מפורשת?
2. ושאלה יותר פילוסופית- עלה בדעתי שאולי יש אזושהיא הקבלה מסוימת לאיסור על "לא תחסום שור בדישו", כמובן רק כמשל בלבד, השלכה מעולם החי לבני האדם. הרי השכיר עשוי לעבוד עבודה פיזית קשה במשך כמה שעות, ומן הסתם יש רצון להתרעננות ולחידוש הכוחות, בעיקר כשהוא עובד בקטיף של פירות נאים וטובים שעשויים לעורר את תאבונו.
לעניות דעתי, המצווה הזאת מבטאת מצב אידיאלי וחיובי, של רצון לנתינה בלי צרות עין במידת הנדיבות ,ומעין סוג של הכנסת אורחים, גם אם האורח מקבל שכר.
תשובה
שלום רב
שמחתי לקרוא את שאלתך, ובעיקר את הצעתך בנקודה השניה.
אכן, כבר חז"ל עמדו על ההשוואה שבין אכילת הפועל
לאכילת השור, ויצרו זיקה מעניינת בין השניים.
דווקא הזיקה הזו מחברת את ההלכה של אכילת הפועל לגידולי הקרקע, וממילא אין הרחבה הלכתית לעובד ניקיון וכיו"ב.
כמובן, שמי שקשוב לרוח ההלכה ייתכן מאוד ויעניק לפועליו היתר לאכול (בייחוד אם הם עמלים במקום עם מוצרי מזון, אך ניתן להרחיב עוד יותר).
בכלל, אני מציע לך לעיין במשניות הפרק השביעי במסכת בבא מציעא, ובגמרא על המשנה השניה).
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם