ללא נושא

שלום וברכה,

אשריך שאתה זוכה ללמוד תורה ומחפש דרכים להתקדש בהתנהגותך.

שאלתך אינה 'הלכתית גרידא', זו שאלה של הנהגה.

1. קשה לך בדרכים - תחפש דרכים אחרות, תשקע בספר, תוריד את המשקפיים וכד'. תמהני כיצד שבועיים בישיבה הולכים לאיבוד כל כך מהר, וכי אין לאן 'לתקוע' את העינים.
2. אינני בטוח שמוצאי שבת הוא זמן יותר טוב מבחינת הרהורים - הגמרא מדברת על אדם שלא יצא יחידי דווקא בלילה ולא מדברת על כך ביום...
3. סילוק הרהורים הוא על ידי כך שמהרהרים בדבר אחר. אין ההרהורים נכנסים אלא במי שמפנה את ליבו ובשו"ע כתוב בפירוש שהדרך לסלק הירהור היא בכך שתחשוב בדבר אחר (ולא תחשוב כיצד לסלק את ההרהורים). מסיבה זו נסיעה ביום היא עדיפה ביותר כי ביום אתה יכול לקרוא ורצוי אפילו שתקבע לך סדר קבוע של לימוד בנסיעה במשניות או בספר מוסר או לקראת שבת - להשלים שנים מקרא ואחד תרגום. (בהרבה ישיבות אני מכיר גמ"ח "ובלכתך בדרך" של ספרים להשאלה כדי ללמוד בהם בנסיעות (ביום כמובן).
4. מותר למי שרוצה להוריד את משקפיו אולם בוודאי שאינו חייב לעשות כן ויכול להנות מעולמו של הקב"ה.

והעיקר לגבי הוריך -
שתף את אביך בבעיה, שוחח איתו ואם תשכנע אותו בדבר עייפותך או מסיבות אחרות הוא ישוחח עם אמך על כך - כך ראוי ובודאי שלא לעורר על כך מחלוקת אשר תקלקל יותר את הלימוד.

בברכה דוד לוי
09-8987548