שאלה
בס"ד
מה קורה כשבנאדם שומר שבת:לא נוסע,לא כותב,מניח תפילין כל יום,
הולך לבית כנסתת רק בערב שישי.בשבת בבוקר הוא לא הולך לבית כנסת כי:
לאחר שהוא חוזר מבית כנסת בערב שבת הוא רוצה ללכת לפגוש את כל החבר'ה שלו:
הבעיה שרוב החבר'ה שלו גרים 3 שכונות מרחק ממנו שזה שעה הליכה.לאחר שהוא אוכל הוא מתארגן ויוצא אליהם ופוגש אותם שעה 10 או 10 וחצי.הוא נשאר איתם עד אמצע הלילה כמו 3 4 בבוקר. כל שבוע הוא נשאר איתם עד שעה מאוחרת אחרת.וכשהוא מגיע הביתה לישון אז הוא קם מאוחר בצהריים למחרת כי הוא ישן מאוחר מן הסתם.
מצד אחד הוא חייב ללכת לבית כנסת גם בשבת בבוקר אבל מצד שני שהוא הולך לחבר'ה שלו כל שבוע לאחר ארוחת ערב שבת ונשאר איתם עד מאוחר כי כל החברים שלו גרים ממנו 3 שכונות מרחק וזה קשה לו להיות בבית מבלי לצאת לאחר ארוחת ערב שבת אתה מבין?????מצד אחד יש פה איסור ומצד שני יש פה בעית בילוי מבחינתו.הוא שומר שבת ומה שמזיז לו זה הקטע הזהה.לכן אני מתייעץ איתך
למרות שהוא מבלה אם חבריו ככה כל שבוע עד אמצע הלילה וישן עד הצהריים ולא הולך בשבת ביום לבית כנסת אז כל מה שהוא עושה ושומר זה פסול?איך אתה רואה את זה?כל מה שאת חושב ורואה תגיד בבקשהה
תשובה
שלום לך.
חס ושלום לומר על התקדמות בשמירת שבת של יהודי ש"כל מה שהוא עושה ושומר זה פסול". שמירת שבת היא אחד מעיקרי היהדות, וכל מה שמתקדמים בשמירת שבת, הוא חיובי ונכון. מה גם שמדובר עבורך, כפי שאני מבין, במציאות חיים לא פשוטה בסביבה שאינה תומכת ותוך התמודדות עם נסיונות.
אולי כדאי לראות איך ממשיכים בהתקדמות הזו. במקום להתייאש ולוותר ישר על הכל, נסה לראות כיצד אתה יכול לצמצם את זמן הפגישה עם חברים: במקום ארבע שעות, שעתיים או שלוש. כך תוכל לחזור הביתה באיזור 2, ולקום לתפילה בשעה 8:30- 9:00 (לא בעיה למצוא מניין בשעה זו בשבת, בכל עיר ממוצעת), כשלאחר התפילה ועריכת קידוש, אתה יכול לחזור לשנת צהריים ארוכה.
העיקר: לא להתייאש אף פעם, ולדעת להתקדם אט אט בלי לוותר על מה שהשגת עד עכשיו.
אור וטוב, ובהצלחה,
נחום.