ללא נושא

שלום

להלן תשובות לשאלותיך מספר פניני הלכה זמנים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ולהרחבה עיין עוד בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=130
בברכה אייל משה

וצריך להדליק את הנרות במקום הנחתם, ואפילו אם בעל הבית חולה ואינו יכול לקום ממיטתו, אין מביאים לו את הנרות כדי שידליקם ליד מיטתו ויעבירום אח"כ למקומם, אלא [בעל הבית יברך ואדם אחר ידליק עבורו את הנרות במקום הראוי להם (בא"ח וישב ו). ]
- שדה וכלי תחבורה
נחלקו הפוסקים בשאלה, האם חיוב הדלקת נרות חנוכה קשור לבית. יש אומרים שתקנת חכמים היא שמי שיש לו בית ידליק נרות, אבל מי שמתגורר ברחוב, אינו יכול לקיים את המצווה. וכן [מי שיצא לטיול והוא ישן בשדה, או חייל שנמצא באוהל קטן שאין בו שיעור בית (כשני מטר על שני מטר), אינו יכול לקיים את המצווה. ויש אומרים שגם מי שאין לו בית חייב להדליק נרות במקום שבו הוא נמצא.

וכיוון שיש בזה ספק, מי שאין לו בית ידליק נרות בלא ברכה. למשל, היוצא לטיול בחנוכה וישן בשדות ובדרכים, ידליק נרות בלא ברכה. וכן חייל שישן בשוחות או באוהל קטן, ידליק בלא ברכה. ומטייל או חייל שישן בתוך אוהל גדול, ידליק בברכה בפתח האוהל.]


פירוט ומקורות
בשו"ת מהרש"ם ד, קמו, תלה חיוב המצווה בבית, וכ"כ במקראי קודש פרנק יח. לעומת זאת בשו"ת בית שערים שסב, כתב שאין המצווה תלויה בבית, וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר טו, כט, ואז נדברו ז, סג. לפיכך חייל שנמצא בשוחות או באוהל סיירים קטן, ידליק בלי ברכה, וכ"כ בס' 'שבת ומועד בצה"ל' ע' שלב-שלג. וכן דין מי שישן ברחובות ובשדות. ולגבי רכבת, כ"כ המהרש"ם שם, וערוה"ש תרעז, ה. וע' בפס"ת תרעז, ג, וימי הלל והודאה לז, ומקראי קודש הררי ט, כב-כד, וט, לב.
וכבר למדנו לעיל בהלכה יא, שלמנהג ספרד, מי שיש לו אשה שמדליקה עליו בביתו, או שהוא סמוך על שולחן הוריו, ידליק בלא ברכה. ולמנהג אשכנז יכול להדליק בברכה.


הנוסעים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, אף שהם בנסיעה, ידליקו שם נרות בברכה, כיוון שחלל הקרון או המטוס או החדר שבספינה נחשב כבית לעניין מצוות הדלקת נרות חנוכה. אמנם פעמים רבות מסיבות בטיחותיות לא ירשו להדליק שם נרות. ואם יסכימו שאחד מהנוסעים ידליק נר אחד עבור כולם, יוכלו לצאת בו ידי חובתם