שאלה
אני נמצאת בימי ספירת שבעה נקיים, ביום הרביעי
אני ובעלי נמצאים במצב מתוח ביננו, ואני מרגישה מאוד מאוד כעוסה עליו, היום עשיתי בדיקה רק בבוקר ולא לפני שקיעה (משום שמרוב כעס כלפיו לא הייתי מסוגלת) בעלי עדיין מסוגר ולא דואג לפייס אותי אני מאוד פגועה ולא מרגישה שאני מסוגלת לטבול השבוע. אני יודעת שזה אסור ושהרב יגיד לי שאני צריכה לעשות את זה. אני פשוט לא מסוגלת! ואני לא רוצה בזה. אם לבעלי לא מספיק חשוב לפייס אותי ולהרגיע אותי כשאני זקוקה לזה, אני לא מסוגלת לטבול.
אודה על תשובה מפורטת בעניין תודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
אני מבין את התחושות הנובעות מכך שבעלך חשוב לך, ולכן פגיעותיו משמעותיות עבורך.
מחד, אסור הלכתית לקיים יחסי אישות אם אחד הצדדים כועס על השני ואינו מעוניין. מאידך, מצוות עונה מצידו, ומצוות הנישואין מצידך, חשובות גם הן לכשעצמן.
על כן אני מציע שתשתפי את בעלך בכך שאת פגועה מאד, וכנראה גם הוא פגוע, ויש צורך אקוטי לשוחח לפני הטבילה. עשו הכל לפייס אחד את השניה, ולהכנס לתהליך של אהבה ופירוק המוקשים. לא חייבים להגיע לשלימות, אלא להתחיל בתשומת לב ותהליך המאפשר התקרבות גופנית אשר גם היא לפעמים רבות מסייעת לנפש להפתח.
גם אם הדבר טרם קרה, נכון יהיה שתטבלי, על אף שלא יהיו יחסי אישות לאחר מכן אם אינך רוצה. משום שעצם מציאות הטהרה, ועצם העובדה שאתם מותרים, חשובות מצד עצמן גם ללא ביאה. הן כזרז לפיוס הנפשי, הן כמתן אפשרות למגע ללא שיהוי במקרה שתתפייסו במהלך הימים הקרובים. שלא יהיה מצב שבו התפייסתם, ואת זקוקה לטבילה, או במקרים מסויימים אף לספירה נוספת.
התפללי על כך לד' במילים 'תקננו בעצה טובה מלפניך', בתפילת העמידה.
בהצלחה