להתבגר ולהתגבר על קשר שהסתיים - איך ממשיכים הלאה?

שואלת יקרה.

אני שומעת את הכאב שלך. חווית שיברון לב ואת מתקשה לשכוח את האדם שחשבת שאיתו תחיי, שהאמנת שהוא האחד בשבילך, מתאים לך בדיוק. הוא מה שחיפשת – האידיאלי, "האקס המיתולוגי" שאליו את משווה כל אחד שאת יוצאת איתו. ונשארה בך התקווה שאולי עוד תחזרו, אולי הוא עוד ישנה את דעתו... את לא מצליחה לשחרר ולהמשיך הלאה.

אני גם שומעת את התבונה שלך, שאומרת לך – משהו לא נכון באיך שאת מתנהלת בפגישות. אותה תבונה שאמרה לך לפני כן – את צריכה קודם כל להתבסס רוחנית, לפני שאת מתחתנת. אותה תבונה שאמרה לך שעכשיו הגיע הזמן כבר להתחתן ואין טעם לדחות יותר. והתבונה הזו גם אומרת לך שזה היה צריך להסתיים. אבל יש לדעת בשכל ויש להוריד את זה לרגש, והרגש שלך לא תמיד מקשיב לשכל..

ממה שאני מבינה, האדם הזה שאת מספרת עליו היה האהבה הראשונה שלך, אהבת נעורים. באופן טבעי, כל התנסות ראשונה משאירה אצלנו איזשהו חותם, ואנחנו נוטים להשוות אליה את ההתנסויות שבאות אחריה. כי הרי לפני כן לא היה לנו למה להשוות. אם קניתי רכב חדש, אני אשווה אותו לרכב הקודם שהיה לי. אני כל הזמן אחשוב - הוא יותר נוח, פחות יפה, מתקלקל יותר מהר… החוויה הופכת ליחסית ולא אבסולוטית, ובמקום ליהנות מהרכב וממה שיש לי, אני כל הזמן משווה אותו ביחס למה שהיה.

פעם היה יותר טוב

לפעמים המוח שלנו עושה מניפולציה על הזיכרון שלנו. מכירה את ה"פעם היה פה יותר טוב"?

בני ישראל זכו סוף סוף לצאת ממצרים, ואז כשהם מגיעים למדבר - מה הם אומרים למשה? "וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון במדבר. ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר, באכלנו לחם לשבע, כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות טו, א').

רק לפני זמן קצר יצאו בני ישראל מארץ מצרים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, והנה הם מתלוננים – "למה הוצאת אותנו מארץ מצרים? היה לנו טוב שם! פעם היה יותר טוב...".

הלו, אתם מחוברים למציאות?? עבודת פרך, עינויים קשים, "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו"... מזכיר לכם משהו?

הדוגמא הזו ממחישה את הנטייה שלנו, בני האדם, לזכור רק דברים מסוימים ולשכח את האחרים, בהתאם לרצון הלא-מודע שלנו - או שנעשה אידיאליזציה ( אידיאלי=מושלם) של העבר ונחשוב כמה שפעם היה הרבה יותר טוב, או שנגיד כמה שפעם היה גרוע ואז נזכור רק את הדברים הרעים. האם באמת היה רק טוב? הכל היה מושלם? או שהיה רק רע - בלי שום דבר חיובי? לא בטוח.

עוד נטייה אנושית שבאה כאן לידי ביטוי היא הנטייה שלנו (ויש אומרים - של נשים בעיקר..) לחפש את השלילי במציאות (זה נקרא "הטיית השליליות"). המוח שלנו נוטה לחפש את השלילי, את הפגמים. אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו באופן מודע ולחפש את הטוב, עוד שהשלילי - מגיע בלי שום מאמץ.

להתאבל על האובדן

תראי, יכול להיות שבאמת האדם הזה היה בעל מידות טובות והתאים לך מאוד. את חווית אובדן ואת צריכה לעכל אותו ולהתאבל עליו. לכן חשוב שתעבדי את האובדן הזה כדי שתוכלי להניח אותו בצד ולהמשיך הלאה. יש מודל שמתאר את השלבים שאנשים עוברים כשהם חווים אובדן, אבל או פרידה. השלבים הם: הלם והכחשה, כעס, מאבק (מלחמה בהגיון שהוביל לפרידה, ניסיון לחזור לבן הזוג), עצב וקבלה. הפרידה מעוררת רגשות קשים שיכולים להיות גם מציפים, ולכן הנטייה שלנו היא להדחיק. למרות זאת, חשוב לעבור את השלבים ולהתמודד עם הרגשות כדי להגיע לשלב של הקבלה. כדאי לנסות לחשוב עם עצמך, באיזה שלב את נמצאת?

אנחנו והמחשבות שלנו

חשוב לדעת, שהמחשבות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו, ובהמשך גם על ההתנהגות שלנו. אם אני אחשוב לעצמי: "האקס שלי מושלם, הוא היה בדיוק מה שרציתי, אני אף פעם לא אמצא מישהו כמוהו", אני ארגיש עצבות, חרדה, דיכאון, ייאוש, ואז אני גם לא אעשה מאמץ להכיר באמת מישהו אחר.

רק מה? המחשבות שלנו הן במקרים רבים לא ראציונליות!!. הפתעה: העובדה שאני חושבת משהו, לא הופך אותו לנכון!! לכן, כדאי לשבת עם עצמך ולכתוב את המחשבות שעולות בך בהקשר לאקס. השלב הבא הוא להתעמת עם המחשבות האלו – כלומר, לבדוק אותן, האם הן נכונות? האם האקס שלי באמת היה מושלם – ללא פגם? האם באמת לא אכיר אף פעם מישהו מתאים – אולי יש מישהו שעוד יותר מתאים לי?? ואז לנסח מחשבה חדשה, למשל: "האקס שלי היה אדם עם הרבה מעלות, היו בו גם חסרונות. אני צעירה ובע"ה אני אכיר מישהו חדש שיתאים לי ואוהב אותו. " להרחבה בנושא הזה של המחשבות ואיך לעבוד איתן כך שיקדמו אותנו, אני ממליצה לקרוא את הספר "בוחרים להרגיש טוב". יש בו פרק שלם שמדבר על הנושא של זוגיות.

לסיום, עוד כמה עצות מעשיות…

כשאת יוצאת לפגישה עם מישהו, כדאי לעשות עם עצמך עבודה מודעת, על מנת לשנות את אופן החשיבה איתו את מגיעה למפגשים. תנסי לראות את האדם ולחוות את הפגישה כמו שהם – ולא באופן יחסי (זוכרת מה אמרנו בהתחלה על האוטו?).

לפני הדייט: את יכולה לחשוב לעצמך, אני עכשיו הולכת לפגוש מישהו חדש, אני הולכת ליהנות. אני לא יודעת אם זה יוביל למשהו או לא, אבל אני אשים בצד את כל המחשבות שלי ופשוט אהיה איתו.

תוך כדי הדייט: תנסי לעזוב את המחשבות ופשוט להיות נוכחת בהווה. ברגע שעולה בך מחשבה שלילית על האדם שמולך, או שאת מוצאת את עצמך משוווה אותו לאקס, תגידי לעצמך: זו מחשבה שלילית, היא לא בהכרח נכונה, אני אשים אותה בצד עכשיו ואסתכל על האדם שמולי.

בנוסף, כדאי לנסות באופן אקטיבי למצוא נקודות חיוביות באדם שאת יוצאת איתו. שימי לעצמך מטרה, למצוא עשרה דברים חיוביים באדם שמולך. אחרי שאת חוזרת הביתה, שבי ותכתבי את הדברים האלו.

מההיבט האמוני, כדאי להזכיר לעצמך שאם את והבחור לא ביחד, כנראה שזה מה שנכון לך מלמעלה. תסמכי על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה, ושהוא ישלח לך את הזיווג הנכון לך.

כדאי גם למצוא מישהי בסביבה שלך שאת סומכת עליה ויכולה לדבר איתה ולשתף אותה בתחושות ובמחשבות שלך- חברה טובה, קרובת משפחה, רבנית, מטפלת או כל דמות אחרת שאת יכולה להיפתח בפניה. חשוב לאוורר את התחושות, והן יכולות גם לעזור לך לזהות את המחשבות הלא רציונליות שלך. אפשר גם לדבר עם המשיבות שלנו במוקד הטלפוני, בכוכבית 8298.

נגענו כאן בהרבה דברים בקצרה, אם משהו עניין אותך או דיבר אלייך את יכולה לחפש עליו מידע באינטרנט או ללמוד עליו בעזרת סרטונים ביוטיוב.

מקווה שעזרנו, מוזמנת לפנות אלינו תמיד. בהצלחה!

רעות