להיכנס למקדשים ופרשנות אישית לאור היהדות

שלום לך.

הרבה פעמים אנחנו פוגשים את השאלה שלך כשמסתכלים בשורש של שאלות שאנחנו מקבלים פה בחברים מקשיבים.

האם מה שאחרים רואים בו משהו שהוא אסור אך אני רואה בו משהו אחר שמותר – האם לי זה מותר?

זה יכול להיות בשאלות של חבר'ה יותר צעירים לגבי חבר וחברה בגיל צעיר.

לדוגמא:

כולם רואים בזה משהו פסול כי הם בטוחים שניגע אבל לי יש ביטחון שלא ניגע וזה יעזור לי להתפתח כאדם – האם מותר לנו להיות חברים)

תמיד סופרים רק בנים למנין, כי ככה מופיע בהלכה, אבל אני גם מרגישה חלק מהקהל אז למה שלא יספרו אותי?

ויש עוד דוגמאות.

לכן, אני רוצה לענות על השאלה שלך באופן מעשי, אבל גם לתת לקוראים הנוספים תשובה לענין השורשי.

תשובה פרטנית – האם אפשר לאות מקדשים ויטנאם?

בשביל לדעת אם אפשר להיכנס או לא צריך קודם כל לסווג את המקום – האם זה מקום פעיל או לא?

מקדשים הם מקומות של עבודה זרה ולכן אם זה פעיל, זה בעייתי, גם אם את נכנסת כדי להתפעל מההיסטוריה והיופי, זה עדין בסופו של יום מקום של עבודה זרה ואנחנו לא נכנסים למקומות כאלו מצבים כמו שלך של סיור.

אמנם, אם זה מקום לא פעיל, סוג של מוזיאון שכזה (הגם שהפריטים נשארו, אבל לא בשביל שימוש אלא בשביל לספר את הסיפור של המקום) – מותר להיכנס כיון שהמקום לא אקטיבי כמקום של עבודה זרה.

תשובה כללית – האם הולכים לפי התפיסה הכללית או הפרשנות האישית?

השאלה הזו היא שאלה מאוד מורכבת כי לפעמים התשובה תהיה שהולכים עם הפרשנות האישית, אבל ככלל, אי אפשר להתעלם מאיך שהכלל רואה דבר.

גם אם את תראי את המקדש הפעיל כמוזיאון אך לא כעבודה זרה זה עדין מקום של עבודה זרה ויש ענין של מראית עין ואת הנקודה המהותית של המקום.

אי אפשר להתעלם מהמרחב בו אנחנו חיים ולהגיד שהכל נקבע על פי התפיסה האישית.

באופן קיצוני אפשר יהיה להגדיר משהו כזה כמו נרקיסיזם

אנחנו חיים במרחב של עוד אנשים, אנחנו נמצאים ומהווים חלק מחברה וכן אי אפשר להתעלם ממנה.

זה נכון בהסתכלות המהותית, אבל גם בהסתכלות יותר עמוקה כלפי הלכה יש מקומות בהם ההלכה הולכת לפי ההסתכלות האישית (הלכות בורר זה דוגמא מעלפת לזה בהלכות שבת, אבל יש עוד הלכות רבות שזה קשור – במיוחד לכל מה שמצריך נוי)

אמנם, ככלל, אי אפשר להגיד שהתפיסה האישית שלי היא זו שתקבע את גבולות ההלכה אלא אני חלק משרשרת דורות מסורת, אני חלק מחברה ומקבל עלי את המרות של הכלל ואת המרות של פוסקי ההלכה שבאים לפסוק מתוך דבר ה', תורה שבעל פה שקשורה בתורה שבכתב (ולהיפך).

אני מקוה שהדברים נתנו תשובה לך לטיול אך גם לכל הקוראים לגבי השורש של הדברים.

הרבה הצלחה,

נתנאל