להאמין שמישהו הוא בן הזוג שלי גם אם כרגע לא מסתדר?

שלום יקרה,

אני מעריכה את החיבור שלך אלייך, את היכולת לחוש שאת נוגעת במשהו שטוב לך. מעריכה את האמונה שלך בה' ואת השיח הפשוט בין אב לבת.

הקב"ה שלח אותנו לעולם עם נשמה פנימית שהיא חלק אלוק ממעל. הקב"ה מדבר איתנו דרכה ודרך המקרים שמתרחשים לנו במציאות.

אני אסביר, לא סתם אנחנו יותר מתחברים ונמשכים לדברים מסוימים- עבודה מסוימת, איש מסוים, חברות מסוימות.. הקול הפנימי שבנו מוביל אותנו אל השליחות שלנו, אל מה ששייך לנו.

בנוסף, יש לנו השגחה פרטית שפוגשת אותנו דרך המציאות. דרך המקרים שהקב"ה שם אותנו בהם והאנשים שסביבנו.

פעמים המציאות נוגדת את הרצונות שעולים בנו. את מה שרצינו שיקרה, את מה שציפינו לו והאמנו בו כל כך. קודם כל, זה קשה ומתסכל ומציף מבפנים. אני כל כך מבינה אותך ואיתך בזה.

האמירה שלנו כלפי ה', היא 'אני יודעת מה טוב לי- הנה זה זה.. זה שייך לי'. זו אמירה מובנית אבל היא לא בהכרח טובה לנו. כי היא אומרת, 'אני מחזיקה חזק חזק ולא מרפה, כי אני יודעת'.

האם אני באמת יודעת? לא בהכרח. האם מה שאני מאמינה בו בהכרח טוב לי? לא בטוח.

אני מציעה לך

ראשית, להבין אותך. זה קשה לרצות מישהו והוא לא שם. זה קשה שאתה חושב שהגעת למקום אבל אולי לא..

לאחר מכן, לנסות להבין.. האם את בעמדה של מחזיקה- 'אני יודעת' או בעמדה של אמונה- 'ה' יודע'?

כשאנחנו בעמדות של מחזיקה אז אנחנו לא מפנות מקום לטוב האמתי של ה' להגיע לפתחנו, אנחנו מוציאות מאמץ יתר ולא בהכרח שמה שאנחנו חושבות זה מה שיקרה בסוף ומה שנכון לנו.

אני חושבת שזה זמן של התחזקות באמונה שמה שנכון לך מאת ה' יגיע. להיות פתוחה לכל טוב באשר הוא. גם אם הוא שונה ממה שחשבת ותכננת.

בהצלחה נשמה,

יהודית