שאלה
היי, אומנם לא נערה, אך זוכרת את הימים הטובים כאן, את השאלות בנושאי דת אמונה וכדומה, אז חזרתי.
אני לא יודעת איפה לשאול את השאלה, ואם לתורה שלנו יש דעה בנושא.
לפני שנה סיימתי קשר ראשון, עם הרבה אכזבה וציפיות (הוא חתך).
במבט של שנה אחרי, טוב שזה קרה, הקב"ה לא עושה סתם ואני מודה לו בכל רגע. מצד שני, הייתי רוצה לנסות שוב מנקודת מבט בוגרת יותר. לסמס לו אין לי בעיה, השאלה היא הכדאיות. הוא בעל מידות טובות ואין לי ספק בכך. אז בזמנו הוא סיפר לי שהוא חולה במחלה שהיא לכל החיים (יכול להיות בריא כל חייו או חלילה להידרדר בריאותית. אין לדעת). הייתי בוכה המון וניסיתי לקבל את הניסיון באהבה. השאלה אם היום, כדאי לעשות זאת מחדש, הפעם שאני נכנסת לזה ביודעין.
אם זה משנה, הפרידה קרתה כי אני משכתי לחתונה בטווח הקרוב, והוא רצה להמתין, לא היינו מסונכרנים.
תשובה
שלום שואלת יקרה!
תודה על המחמאות והפרגון ותודה שפנית אלינו.
כתבת יפה, האם לתורה שלנו יש דעה בנושא שהעלית- אם לחזור לקשר שפסק, אם לתת הזדמנות שניה.
את התשובה רק את תוכלי לתת לעצמך כמובן, אבל אולי נוכל לתת כמה כיווני מחשבה. בכל מקרה, לכאן ולכאן מאחלת לך מכל הלב בהירות דעת ושמחה! זהו בהחלט זמן נכון וטוב להרבות בתפילות ולבקש מהקב"ה שיחונן אותנו בעצה טובה.
כתוב בגמרא: "אין שמחה כהתרת ספקות" (מסכת חולין קל"ד ע"א).
לפעמים אנחנו בצומת דרכים וצריכים להחליט משהו, בין אם זה משהו טוב ובין אם זה משהו פחות טוב. ההחלטה שתגיע- גם אם במאמץ או החלטה כואבת, תביא איתה, בעזרת ה', ברכה והקלה גדולה ושמחה שהדברים הגיעו אל ההחלטה הנכונה. ולכן השמחה של הבחירה בהחלטה כל כך גדולה. כי משהו עכשיו יותר שלם.
את צודקת לגמרי שאת שוב מחשבת את צעדייך בקשר לבחור, בודקת אם יש פוטנציאל, רגע לפני שאת באמת ממשיכה הלאה. לדעת בלב שלם, שעשית את שלך (וכך להצליח באמת להתקדם).
שאלת מה התורה אומרת על כך. קטונתי. אני כן יכולה לנסות לחזק אותך בנושא: התנ"ך מספר לנו על אביגיל אשת נבל הכרמלי שרמזה לדוד המלך שיישא אותה לאשה. מובא בגמרא על כך (בבא בתרא צ"ב ע"ב) שאנחנו צריכים ללמוד מהאווז: האווז הולך עם ראשו מורכן ארצה אך עיניו כלפיי מעלה, צופות ובודקות איפה יש לו מזון. רש"י מסביר: "מחמת ענותנותו של אדם לא יהא בוש מלשאול דבר הצריך לו בין לתורה בין לפרנסתו ולתבוע חובו". במחשבה ראשונה זה אולי נראה לנו 'פדיחה' לבקש או לשאול ועוד על עצמנו.. אך במבט של עומק, רש"י מלמד אותנו שאסור להתבייש, וגם אין מה להתבייש, לבקש דברים עבורנו, אחרת איך נתקדם ונצמח? אדם אמור לדאוג לעצמו ולסביבתו, וזה נכון כלפיי כל התחומים- פרנסה, מזון וגם, כן- זיווג.
מעריכה אותך מאוד- כמה ענווה ואומץ זה דורש ממך, אשרייך!
ברשותך, רוצה להתחיל דווקא מהסוף, ולאופציה שהיא קצת כאובה, וזה- שאולי הבחור (שוב) יגיד תשובה שלילית. גם אם זו תהיה התשובה, תדעי שאת עשית את שלך, והקב"ה מעריך כל טיפת מאמץ ומחשבה בנושא. היה וכך יהיה, זה בסדר גמור ואפילו צריך לתת לעצמך זמן לעכל את הנושא סופית, לתת לעצמך כביכול זמן "להתאבל" על הקשר שהיה ונגמר. כך תוכלי גם להמשיך אחר כך יותר רגועה ופנויה נפשית, בעזרת ה'.
כמו כן, חשוב (!!!) להבין ולדעת שזה לא פוגע בערכך בשום צורה, נקודה. הפוך לגמריי.
כי את מנסה, את פועלת וקשובה לעצמך.
וזה מדהים. כל הכבוד!
נקודה נוספת, שגם היא קצת טעונה רגשית- לגביי הנקודה הבריאותית שציינת לגביי הבחור. אני לא יודעת על מה מדובר, אבל אולי כדאי לבדוק האם זה משהו שעלול לעבור גנטי לילדים או לא. ככה או ככה (גם לגביי החיים איתו) אולי כדאי להתייעץ עם מכון פוע"ה שמתמחה בכך (הטלפון מפורסם באינטרנט).
ולגביי החיים עצמם: אני אכתוב את זה קצת חריף, כולנו "חולים" או "נכים" בצורה כזו או אחרת, מי חיצונית בגוף ומי במידות ובמעשים (ושכל אחד יחשוב איפה זה יותר משמעותי..). כולנו יודעים שאין אדם מושלם, בעצמנו אנחנו עם חסרונות ושריטות. רק צריך לנסות לדעת לקראת מה הולכים ומה ההתמודדות. כמובן, שעד שלא נמצאים בתוך המציאות שאת מתארת, אי אפשר לדעת באמת. אולי באמת יהיו תקופות שיידרשו ממך יותר, פיזית ונפשית.
אבל, וזה אבל גדול יש לך מודעות גדולה ורצון ובע"ה זה המון.
השאלה אם יש תקשורת ואם יש רצון לצמיחה משותפת כל הזמן.
משם- השמיים הם הגבול, בעזרת ה'.
לכן, כדי להחליט אם כדאי לנסות, חשבי על הנקודות שהעלינו (בטוחה שחשבת...). בנוסף, שאלי את עצמך, האם יש לו מידות טובות? האם תרצי שהוא יהיה אב ילדייך? אני חושבת שאם התשובות חיוביות, כדאי לנסות לחדש את הקשר (חוזרת ומדגישה- ההחלטה היא שלך בלבד ואכן דורשת הקשבה עצמית עמוקה).
בנושא זה כדאי להתייעץ עם דמות בוגרת, הורים, חברה קרובה, או בת משפחה בוגרת שאת סומכת עליה. דמות שמכירה אותך ואולי גם את הבחור. מצד אחד תוכלי לפרוק מעלייך את משא ההתלבטות וזה גם קצת יקל עלייך מבחינת השיתוף. מצד שני תקבלי אוזן קשבת, תמיכה ועצות טובות שאולי יאירו לך את העניין מזוויות שונות שלא חשבת עליהן. אל תיבהלי אם יהיה עוד יותר "בלאגן" במחשבות, לאט-לאט תאספי את עצמך ותגיעי בעזרת ה' להחלטה. אפשר לכתוב יתרונות וחסרונות או סתם נקודות שעולות לך, ולעשות אצלך קצת סדר בנפש.
ולאופציה האחרונה שנותרה: אם הבחור מסכים ואתם מנסים שוב, הייתי ממליצה "לפתוח את הקלפים". כלומר לעשות תיאום ציפיות והפקת לקחים מהפעם הקודמת, כדי שיהיה פתיחה נכונה לקשר.
וכמובן המון תפילות.. מאחלת בהירות דעת ושמחה.
תהיי גאה בעצמך, שאת ככה פועלת למען בניית בית בישראל, בצורה טהורה וישרה.
מקווה שהטוב ביותר יקרה לך!
מה שבטוח: מי שיזכה בך- זכה!
ברכת ה' עלייך!
בהצלחה רבה,
שרון