שאלה
ספר החינוך (מאה 13) מבוסס ע"פ ידיעתי על ספר המצוות לרמב"ם, אולם מחברו לא ידוע. יחד עם זאת, הספר נחשב מאד ומהווה אחד מספרי הלימוד בישיבות. והנה, מצאתי להפתעתי במצווה לד "לא תרצח" את הטקסט הבא:
"......ואולם הרשעים הגמורים כגון המינים והמלשינים אינן מישבי העולם, ועליהם אמר הכתוב (משלי יא י) באבד רשעים רנה. לפי שהם לא יושיבו העולם, אלא יחרבוהו בכל כחם. וזהו מה שאמר חכם מחכמינו ז''ל באבוד הרשעים (בבא מציעא פג, ב) קוצים אני מכלה מן הכרם, כלומר באבדן אלה יתישב העולם יותר, כמו שפרות הכרם מתרבים וטובים יותר בסלוק הקוצים ממנו......"
בעוד שהרמבם על מצווה זו בכלל הולך בכוון של "אזהרה לבית דין...".
הטקסט הזה לדעתי מוזר ואף מסוכן. מטעמים ברורים. שהרי החינוך לא אומר שהדבר נתון למשל לבית דין, אלא לקורא התמים, ומספיק שיהיו כאלו שיקחו את הדברים להחלטתם.
מוזר.
לא כן?
תשובה
שלום וברכהֿֿ
אכן, בדברי ראשונים רבים, וגם ברמב״ם, מדובר על אלה שחייהם אינם ראויים, ובאבוד רשעים רינה. לא ברור מדבריהם מהי הפרוצדורה לעשות זאת, למן שאלת מי מוסמך להגדיר אדם ככופר ברמה שחייו לא ראויים, ועד השאלה מי אמור לבצע את הדבר.
לא ניתן להכחיש כי הדברים מסוכנים, ומוטל עלינו להבהיר כי אלו לא הלכות שמותר לאדם כלשהו ליישם, כי אם אמירות עקרוניות בספר החינוך.
כל טוב