כפייה דתית

שלום.

כמדומני שמוסכם על גדולי ישראל, שאין היום מקום לכפיה דתית על הפרט.

מצד שני, כמו כל הורה בעולם, ואפילו יותר מכל הורה בעולם, יש לאדם המאמין בתורת ישראל חובה לחנך את ילדיו לערכים שהוא מאמין שהינם הנכונים, המוסריים והישרים ביותר. המטרה של החינוך הזה היא שהילד יגדל להיות אדם מאמין ומקיים בעצמו. הרבה פעמים הכפייה המעשית דווקא מרחיקה מהמטרה הזאת, אבל הרבה פעמים יש לה מקום, כחלק מהרגלת הילד לאותה דרך. האם זה לא נשמע לך הגיוני שהורה יכפה על ילדיו לא לעשן או לא להרעיש ולהפריע לאנשים אחרים? זה גם סוג של כפיה, אבל אני חושב שמוסכם שזו כפיה שיש לה מקום, כחלק מאחריותו החינוכית של ההורה. כמובן, הכל תלוי בגיל ובאופיו של הילד, וצריך לחנך בחכמה ובדעת, באופן שיעורר את הרצון וההזדהות של הילד.

בתורת ישראל יש מקום לגיור קטנים.

במה זה שונה מההטבלה לנצרות? קודם כל, בזה שאנחנו מאמינים שאנו דת האמת, ושם זו עבודה זרה לא לגיטימית. ושנית, מכיון שבסופו של דבר אצלנו זו לא כפייה לחלוטין בגלל הדבר הבא שאכתוב.

בגדול, אם הקטן שגוייר, מוחה על גיורו ולא מקיים את התורה כשהוא מגיע לגיל מצוות, הגיור לא חל.

בפועל, כיון שזה תלוי בכל מיני פרטים, אני מציע לך לפנות לבית הדין שגייר אותך כשהיית קטנה, ולברר אצלם, האם לאור אי שמירת המצוות שלך, הגיור אכן חל או שמא לא.

כל טוב