שאלה
שלום כבוד הרב.
אני מעוניינת לברר נושא מסויים לגביי כיבוד אב ואם. אני לא דתיה מבית אלא נשואה עם גבר מקסים בשאיפה להתחזק יותר.
להלן שאלתי.
אבי חלה בשלבקת חוגרת אני בהריון ברוך השם בשבוע 26.. לאחר המון בעיות הן לפני ההריון הנ"ל וכמובן שבזמן ההריון.
ממה שאני יודעת להמידע הרפואי שלבקת חוגרת מסוכנת לאישה בהריון בעיקר למי שלא חלתה בעבר באבעבועות רוח.. זה יותר מדבק..
אחותי (הרווקה) הטיחה בי אשמות בשצף קצף לאחר שאמרתי לה שאיני יכולה להגיע בכדי שלא אדבק מהגלדים. מעבר לכך אחותי יודעת שאני קשורה מאוד להורי ומוכנה לעשות הכל.. אבל לא מוכנה לסכן את ההריון הזה...
הוא הריון שני שברוך השם מחזיק מעמד עם טיפולים בזמן ההריון ((סיכון גבוה מאוד)) לאחר 4 הריונות שלא שרדו...
אז.. לאחר תקציר זה..
מבחינה הילכתית.. אני עושה עברה אם אני לא הולכת לעזור ולטפל באבי שאני יודעת שזה חס וחלילה חס ושלום יכול להדביק אותי והגרוע מכל לעשות נזק לעובר?
מה נכון לעשות במצב כזה..?
יש לציין שהאבא מבין מאוד ואוסר עליי להגיע בכלל. אבל כואב לי לדעת שאבא לא מרגיש טוב ואיני יכולה להגיע אליו..
אשמח לעצה.
תשובה
שלום וברכה,
אם יש סכנה לך, או לעובר בביקורך את אביך, את אינך חייבת ללכת לבקרו, ואת אינך עושה עבירה בכך.
תמצאי דרכים אחרות לעזור לאביך, וכמו כן, תקפידי להיות בקשר עם אביך דרך הפלאפון, ותחזקי את רוחו, ותראי לו את אהבתך ודאגתך.
ברכה והצלחה