כדורגל וכדורסל בשבת

שלום וברכה

לפיני 17 שנים כתבתי תשובה בנושא זה, ואני מצטט אותה שוב:

לגבי כדורסל:

לכאורה יש שתי בעיות: ראשונה בהן היא עצם המשחק. רוב הפוסקים לא אסרו, ואף שמירת שבת כהלכתה נקט בלשון "אין לאסור". בעייה שניה היא המוקצה של הכדור. גם כאן קשה להבין את סברת האוסרים, שהרי אם הדבר נובע מגזירה שמא יתקלקל לא מצאנו ידינו ורגלינו בשבת, כיוון שהדבר כמעט יאסור כל דבר לשימוש. אין אנו נוהגים לגזור גזירות חדשות.

ברם, לי נראה כי משחק כדורסל אסור מדאורייתא, ואפילו יותר חמור מחלק מהלכות שבת. הדבר נובע מדברי הרמב"ן שאביא מיד, שקבע כי אופי יום השבת הוא ההגדרה הראשונית והקמאית של השבת. אופי זה אינו מותנה במעשה מסויים, כי אם בהיותו של יום השבת יום שביתה. מכאן המשקל הגדול שנתן הרמב"ן לדוגמה למסחר, שאף שאינו כלול בשום מלאכה הוא איסור חמור מכולם בשל הפגיעה בהגדרה הראשונית של השבת. אותו הדבר נכון גם לגבי הדוגמה הידועה של לקיחת ארון כבד מאה קומות, שרבים מביאים דוגמה זו להוכיח שהדבר אינו אסור בשבת. אני חושב שזו טעות – אמת נכון הדבר, שאין נשיאת הארון כלולה בלאו של לא תעשה כל מלאכה, ולכן האפשרות להוכיח מכאן את העובדה שהלאו אינו אוסר עבודה אלא מלאכה נכונה. ברם, הדבר אסור בשל הפגיעה בשבת.

אלו דברי רמב"ן (ויקרא כג, כד):

ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בי"ט ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה".

כלומר, ספורט מנוגד לחלוטין ליום שביתה ביום השבת, ועל כן אני מאוד מחמיר בכך. מעבר לדיון הספציפי בשאלת מוקצה או יישור גומות - יש בו סתירה למהותו של יום השבת.

כל טוב