שאלה
שלום, אני בת 17, מוגדרת ממש דוסית ושומרת נגיעה.
היתה תקופה שפחות הייתי דתיה, לפני שנתיים, והכרתי מישהו שאני בקשר איתו מאז.
הוא דתי, לומד בישיבת הסדר נחשבת, ועוד מעט משתחרר מהצבא.
שנינו סוג של חזרנו בתשובה ואנחנו בקשר כבר שנתיים.
דיברנו על זה ואנחנו כן רוצים לקחת את זה למקום של חתונה. אבל אני ממש נואשת, אני לא יודעת מה לעשות. אנחנו צריכים להיות ככה עכשיו לפחות שנה עד שאסיים שמינית ונוכל בכלל לחשוב על להתחתן. או שבכלל אני אחליט שאני רוצה לעשות שירות ואז זה שנתיים.
ההורים שלי עוד לא יודעים בכלל כי קצת פחדתי לספר להם בגיל הזה. אבל אני יודעת שהוא בחור טוב.
אני לא מסוגלת להיפרד ממנו וזו לא אופציה מבחינתי, זה כבר הרבה אחרי השלב הזה.
מה אני אמורה לעשות? איך אמורים להיות ככה שנתיים? אני לא רוצה להפסיד את השירות לאומי שלי, זה חשוב לשנינו...
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שואלת יקרה.
את משתפת בדילמה שעולה אצל לא מעט זוגות דתיים, והקושי שלך מאוד מובן. כשיש רגשות אחד כלפי השני, קשה להיות בקשר לאורך זמן, בלי נישואין, עם הקפדה על שמירת נגיעה. אני שומעת ממך שזה חשוב לך, ולמרות הקושי את מחפשת דרך להתמודד. אז ישר כח על הרצון והכוונה!
אז קודם כל, אני רוצה לכתוב כמה מילים על החשיבות של שמירת נגיעה. נקודה מרכזית בשמירת נגיעה, היא שמגע פיזי משפיע על הרגשות שלנו. כשאנחנו נוגעים בבן הזוג, התחושות שלנו כלפיו מתעצמות, ואנחנו מפתחים רגשות שהם לא בהכרח רציונליים - נכונים או הגיוניים. כתוצאה מכך, אנחנו יכולים להישאר בקשר ואף להתחתן עם אדם שבכלל לא מתאים לנו. ואז, אנחנו יכולים יום אחד "להתעורר" ולשאול את עצמנו: מה אני עושה איתו? מה מצאתי בו? המגע הגופני יכול לחפות על קצרים בתקשורת וחוסר התאמה, כי הוא משפיע על הרגשות שלנו, אנחנו מתאהבים, ולא חושבים בהגיון...
דבר נוסף, תחשבי שלפני הנישואין יהיו לך מספר קשרים שיסתיימו. בסופו של דבר, בע"ה, תמצאי את בן הזוג שהחלטת שהוא הנכון בשבילך. ההתנסויות הקודמות יכולות להשפיע על הקשר שלכם. למה? כי ההתנסויות עם בעלך כבר לא יהיו ראשוניות, לא תהיו שמורים זה לזה. תחשבי איך את תרגישי, כשתדמייני אותו עם בנות אחרות שהוא היה איתן בקשר... כל הזמן תשוו בראש את בן הזוג לבני זוג קודמים. ההתנסויות, ההשוואות, הציפיות – משפיעות על הזוגיות שלנו.
גם אם את בטוחה כרגע שאתם הולכים להתחתן, אי אפשר לדעת מה יהיה. לכן, כל עוד אתם לא נשואים, איסור נגיעה והסיבות לו - עדיין קיימות.
עכשיו, אחרי שהבהרנו את החשיבות של האיסור, אני רוצה להעלות כמה אפשרויות להתמודדות עם המצב בו את נמצאת.
אפשרות אחת היא לבדוק אם אפשר להקדים את הנישואין. אני מבינה שאת רוצה לעשות שירות לאומי- אולי אפשר גם להתחתן תוך כדי? במקרה כזה, האם תוכלו להסתדר מבחינה כלכלית? אולי לקצר את השירות לשנה אחת?
כמובן, האפשרות הזו מתאימה אם אתם בטוחים שאתם אכן מתאימים. אני מבינה שיש לכם רגשות אחד כלפי השנייה, השאלה היא, איך בדקתם את מידת ההתאמה ביניכם? את אומרת שאת יודעת שהוא בחור טוב - איך את יודעת את זה? חשוב לדעת, שאנחנו עשויים להתאהב ולחשוב בחוסר הגיון גם בלי שיש מגע. לפעמים אנחנו מתאהבים בעצם הרעיון של הזוגיות, ולא באמת בודקים בצורה הגיונית את ההתאמה בינינו. לכן, חשוב לברר על האדם שאנחנו רוצים להתחתן איתו, ולא לסמוך רק על הרגשות שלנו. בנוסף, כדאי לנצל את הזמן הזה להכיר אחד את השני יותר לעומק, לעשות דברים יחד, ללמוד על הבית היהודי ועל זוגיות טובה. כדאי לעשות תיאום ציפיות, איך אתם רוצים שהבית שלכם יהיה. חשוב גם לחשוב קדימה, איך תסתדרו בתור זוג צעיר? ממה תתפרנסו? איפה תגורו? איך הלימודים או התוכניות העתידיות יסתדרו עם זה? זה הזמן לחשוב על הדברים האלה על מנת להגיע מוכנים לחיי הנישואין.
אם אין אפשרות להתחתן בעתיד הקרוב, אז יש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת היא להחליט לסיים את הקשר כרגע, מתוך הבנה שזה לא הזמן הנכון, ותחזרו להיות בקשר בעתיד, כשנישואין יהיו רלוונטיים. זו לא אופציה קלה, ואני מבינה ממך שעצם המחשבה עליה היא קשה. זה מאוד מובן, את מרגישה שמצאת אדם שטוב לך איתו, איך אפשר להיפרד עכשיו?? אבל כדאי לשקול את האפשרות הזו, מתוך הבנה שאת כרגע צעירה מאוד. כדאי לדעת, שאת נמצאת עכשיו בשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחות האישית ובהיכרות שלך את עצמך. זה שלב שבו את לומדת להבין מה את רוצה בחיים, מה חשוב לך, ועל מה את מוכנה להתפשר. את מתחילה ללמוד ולהבין את המורכבויות של החיים. לכן, קשר זוגי בזמן הזה יכול מאוד לבלבל. בנוסף, קיים גם העניין ההלכתי שהעלית, שמקשה על יצירת קשר זוגי בגיל הזה.
האפשרות השנייה היא זו שהעלית - להיות בזוגיות מספר שנים ואז להתחתן, מה שמעלה קושי הלכתי. במקרה הזה, כדאי להקפיד להימנע מייחוד: להיפגש במקומות ציבוריים, להימנע ממצבים שיכולים לגרום לקירבה. כדאי להעמיק וללמוד את ההלכות הרלוונטיות, כדי להימנע מליפול בעניין. אין דרך מבחינה הלכתית להתיר את העניין הזה. הקושי קיים, זה מובן. אבל אם תחליטו שאתם רוצים להקפיד על זה וזה חשוב לכם, יתכן שתצליחו. אולי להגביל את מספר הפגישות, ולתקשר בעיקר דרך הטלפון או אפליקציות כמו זום ווטסאפ? חשוב לא להכניס את עצמכם לניסיון - להימנע מראש ממצבים בעייתיים.
במידה ותחליטו להישאר יחד, כדאי לשקול לשתף את ההורים. החשש מובן, אבל ההסתרה מהם יכולה להכניס אותך ללחץ מיותר. יתכן שהם יוכלו לעזור לך, בין אם באמצעות עצה על המצב, בירור על הבחור, מחשבה על פתרונות ודרכי התמודדות אפשריים...
בנוסף, כדאי למצוא מישהי בסביבתך שאת סומכת עליה ויכולה לדבר איתה ולשתף אותה בתחושות שלך- חברה טובה, קרובת משפחה, רבנית, מורה, יועצת... חשוב לאוורר את התחושות ולשתף בהתלבטויות, זה מאוד עוזר. אפשר גם לדבר עם המשיבות שלנו במוקד הטלפוני, בכוכבית 8298.
מקווה שעזרנו ושתקבלי החלטה שנכונה עבורך, ושתהיי שלמה איתה! מוזמנת לפנות אלינו תמיד. בהצלחה!
רעות