שאלה
שלום, שבוע טוב.
נתקלתי בטקסט:
"אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו; צלי – אוכלו; מבושל – אוכלו; שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד".
מרבית הראשונים פסקו להלכה כדברי חכמים. כך לשון הרמב"ם: "אשתו של אדם, מותרת היא לו; לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו, עושה - בועל בכל עת שירצה, ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה , בין שלא כדרכה, בין דרך אברים"
אני לא מבינה מה משמעות ההשוואה של האישה המותרת לבשר מהשוק. מה מנסים להגיד כאן? אשמח להסבר
מה הכוונה של הרמב"ם במילים "בכל עת שירצה" ומה עם רצונה? יש לזה מקום? מה הכוונה במילים "שלא כדרכה"?
לגבי
תשובה
שלום וברכה
באותו דף בגמרא נאמר שבני מורדים ופושעים הם אלה שאנסו את נשותיהם.
לאמור – באותו דף בגמרא מובהר שאסור לאדם לקיים יחסים עם אשתו בלי שהיא רוצה (שהיא "אנוסה"). לא זו בלבד, אלא שחלק גדול מדין הדאורייתא לקיום יחסים הוא מצוות עונה, שנובעת דווקא מרצונה של האישה.
ללמדך, שמה שמדובר בגמרא המובאת בשאלה אינו קשור כלל לשאלת הרצון או אי הרצון. אסור לקיים יחסים בלי רצון משותף, וזה חלק בלתי נפרד מבניין הבית. מה שנאמר בגמרא הזו עוסק בכלל בדרך של קיום יחסים, והגמרא קובעת כי בכל דרך שירצו שניהם – מותר.
כל טוב