שאלה
שלום האם מותר לעבור טיפול אצל פסיכולוג\מטפל שתוך כדי הטיפול יש צורך לדבר דברים רעים על ההורים כגון שהם פינקו יותר מידי ובגלל זה האדם עצלן ועוד דוגמאות האם זה מותר?
והאם כחלק מהטיפול ובשביל עזרה בהמשך החיים מותר לאותו אדם גם לשוחח על זה עם הוריו בשביל לעזור לו או לאחיו שעדיין בבית לפתור את הבעיות האלה?
תשובה
שלום וברכה
הנושא הזה הוא נושא רגיש ביותר, ובשל כך נתון במחלוקת גדולה בין פוסקי דורנו.
על כל העניין והסוגיה ניתן לקרוא רקע במאמר מפורט על האתיקה של מטפל דתי:
https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/29.6.Sherlo.pdf
ווהנה קטע מהדיון שם:
"כדי להדגים זאת הבה נבחן את אחת הסתירות בתחום הטיפול הנפשי, והיא הסתירה שבין כיבוד אב ואם ובין טיפול פסיכולוגי המחייב פריקה וחשיפת ההצטיירות השלילית של דמות ההורים בעיני הילד, והנזק שהוא נושא בחובו. עמדת המטפל בו אנו עוסקים היא שהדיבור על כך חיוני לטובת הילד המטופל, אולם העמדה ההלכתית כפי שהיא ידועה לו היא שהדבר אסור באיסורים חמורים, כגון: כיבוד אב ואם, ארור מקלה אביו ואמו, לשון הרע וכדו’. סתירה זו קיימת רק אם נניח כי אכן ההלכה אוסרת על הילד לפרוק את המערכת הסבוכה כנגד הוריו ואת הדברים החריפים שהוא חש כלפיהם. להלן נראה כי זו אכן עמדת חלק מהפוסקים, ועל כן נזדקק לצעדים הבאים. אולם במאמרו של הרב אוריאל בנר25 מצויה דוגמה יפה לניתוח מחלוקת הלכתית המעלה את השאלה האם הסתירה בכלל קיימת, שכן אפשר שההלכה מתירה את הפרקטיקה הטיפולית".
הנושא הוא כמובן הרבה יותר ארוך, אבל בסיכום:
כאשר מדובר בצורך חיוני לטיפול - הדבר מותר, תוך תשומת לב שלא להגזים, להיות מדויק, ולהיות מכוון לטיפול עצמו, ולא חס ושלום למעשה שכוונתו היא פגיעה בהורים.
כל טוב ובהצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם