שאלה
שלום רב
הרבה פעמים מרוב החשש מנושא שבועות לאחר שיחות שלי עם אנשים עולה לי החשש אולי חלילה שאמרתי משהו אמרתי בלשון שבועה ולא שמתי לב. לפעמים השיחות רציניות לפעמים בצחוק. מצד אחד קשה לי להאמין שאמרתי בלשון אוסרת אבל החשש רודף אותי.
לפעמים הדברים הם גם בעניינים שבכלל לא בשליטתי ולא יכולה באמת לעשות אותם (כמו דהרים שבאחריות גורם מעליי במקום עבודה)
למיטב זכרוני פעם רב אמר לי שמכיר את חשדותיי שאם אני לא זוכרת בוודאות שאמרתי אז להמשיך הלאה..
אשמח לעצה כי הנושא עולה בתכיפות גדולה.
תשובה
שלום וברכה
כדי לעבוד את הקב"ה בשמחה, כראוי, צריך להיגמל מהחששות האלה.
כדי ששבועה או נדר יהיו תקפים הם צריכים לעמוד בשני קריטריונים:
א. שתהיה כוונה פנימית מפורשת וחדה לנדור או להישבע.
ב. שהדברים ייאמרו בלשון ובשפה שנחשבים כנדר או כשבועה.
לפיכך, אין מקום לחשוש כלל, וכאמור – כדאי מאוד להיגמל מהחששות האלה.
כדי להקל עלייך, הדבר הטוב ביותר הוא למסור "מודעה" שאנו נוהגים לומר בערב ראש השנה, שבו את 'מודיעה' מראש שכל עולם הנדרים והשבועות הוא מחוץ לעולמך, ואף נדר או שבועה לא יחולו, גם אם תאמרי אתם.
כל טוב