שאלה
שלום הרב, היה לי וויכוח קטן עם חבר מה פירוש הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"
נשמח לדעת מה הפירוש של הפסוק.
האם הפירוש לא יסור ממנה - מדרך התורה? ופירוש הזה לא כל כך הסתדר טוב, הרי יש נערים שעוזבים את דרך התורה אחרי שהאבא חינך אותו על חשיבות לימוד התורה וקיום מצוות וכו', כך שזה לא מסתדר טוב.
וגם להפך, אבא חילוני שחינך אותו שלא בדרך התורה יכול להיות מצב שהנער ביום מן הימים יגלה את האמת ויחזור בתשובה.
או שהפירוש הוא בכלל שהנער לא יסור מהדרך שהאבא הנחיל לנער(חינוך לאהבה וקבלת האחר וכו', עם או בלי הקשר לתורה)?
ומה היא "דרכו" המוזכרת בפסוק?, האם היא דרכו של האבא והילד צריך ללכת במאה אחוז לפי החינוך, או שדרך החינוך נקבעת מאופי הנער שאז האבא צריך להתגמש ולחנך כל ילד בשיטה אחרת?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
פסוקים מעין אלה מזמינים אוצר שלם של פירושים, ואין הסכמה חד משמעית על הדברים.
ומדוע ?
בשל העובדה שלא ברור כלל למה הכוונה במילה ״דרכו״, וממילא גם לא ברור למה הכוונה במילה ״ממנה״. ולמעשה השאלה מתחילה עוד קודם - האם ברור כי משמעות המילה ״חנוך״ קשורה לחינוך ?
הפירוש המקובל הוא שבחלק הראשון מציע שלמה המלך ע״ה כי לא תהיה שיטת חינוך אובייקטיבית אחת, אלא שיש להתאים את שיטת החינוך לאופיו של הילד. דברים יפים על כך כתב רש״ר הירש זצ״ל בתחילת פרשת תולדות, על הטעות לנסות לחנך את עשו ואת יעקב אבינו ע״ה באותה דרך.
התוצאה שהוא סובר שתתרחש אם נחנך את הנער על פי דרכו המיוחדת שלו היא שהוא לא יסור מאותה דרך שחינכנו אותו, כי היא למעשה ״דרכו״. על כן, אי אפשר להוכיח דבר מהעובדה שהורים חינכו ילד לתורה ולמצוות, שכן אפשר שהם עשו זאת לפי ״דרכם״ ולא לפי ״דרכו״.
לאמור: ההצעה בפסוק היא להתאים את החינוך לילד באופן ייחודי לו, והציפייה היא שהוא לא יסור מהדרך, אם חינכו אותו ברוח ההתאמה הזו.
כל טוב