שאלה
שלום וברכה
בעקבות הקורונה נאלצנו לא להגיע לחמותי תקופה מאחר והבן הצעיר שלנו היה ליד חולה מאומת
חמותי מאוד נפגעה מהמצב והחליטה שהיא לא מעוניינת שאבוא אליה יותר רק שבעלי יבוא עם הילדים
כתבתי לה מכתב בו אני מפרטת שאני מצטערת כי נפגעה ואני מבקשת סליחה
היא לא הגיבה למכתב ועדיין לא מדברת איתי
איך אני אמורה לנהוג?
תשובה
שלום וברכה
אני נזהר מאוד מלומר דברים חתוכים על מקרים כאלה, שמחייבים היכרות עם הנפשות הפועלות, ונזהרים מאוד מלהתנהג כפיל בחנות חרסינה.
אכתוב אפוא רק את העקרונות, ואם תרצי לפתח נושא כלשהו - בשמחה:
א. הדבר הראשוני, המאפשר התמודדות עם מצבים אלה, הוא להזכיר לעצמנו כי כולנו בני אדם, ולא מתכוונים לרעה, ואפשר שאנו לא מבינים טוב מספיק האחד את השני וכדו׳, אבל לא להפוך אירועים שלפעמים מתחוללים למשברים בלתי ניתנים לתיקון. לא זו בלבד - אנחנו יישות אוטונומית, ולא תלויים בשאלה מה חושבים עלינו או אומרים.
ב. כשתוקפים אותנו וטוענים שלא נהגנו כשורה - כדאי לנו קודם כל להסתכל על עצמנו (כאמור, מתוך נקודת מוצא שבני אדם אנחנו), ולבדוק האם הביקורת נגדנו מוצדקת, ואז נתקן ונבקש את מחילתו, או שלא.
ג. בין כך ובין כך, לאחר שהסתכלנו על עצמנו אנו מזכירים לעצמנו את האמון שאנו נותנים בעצמנו, ולא מניחים לאף אחד לשבור את רוחנו, ולטעון טענות לא נכונות כלפינו.
ד. אנחנו לא חייבים להתנצל או להתרפס בפני מי שחושב שעשינו עימו עוול, ואנחנו יודעים שהוא קורא את המציאות לא נכון, והוא עיוור למה שקרה באמת.
ה. טוב עשית שהסברת והתנצלות. מכאן ואילך, את לא חייבת דבר. כדאי לך לבדוק כל הזמן אם יש סדק שמאפשר להתפייס, אבל אל תחושי פושעת או אחראית למה שמתחולל. זה סיפור שלה.
כל טוב ובתקווה לפתיחת שערים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם