כיצד להתייחס לשינוי שחל בי ביחס שלי כלפי היהדות?

שלום וברכה שירלי היקרה!

ראשית תודה שפנית אלינו ושיתפת אותנו ברגשות שלך ובתהליך המדהים שעברת, ועדיין עוברת. ממש מרגש לקרוא את השינוי, את המחשבות ואת הרצון שלך – כל כך לא מובן מאליו וכל כך מפעים, אשריך!

המחשבות על העתיד הם תמיד מפחידות, ולא רק במקרה שלך. כל אחד מאיתנו שואל את עצמו שאלות, מה אעשה בהמשך, במה אעבוד, עם מי אתחתן, איזה ילדים יהיו לי, איזה הורה אהיה לילדי, היכן אגור והאם מציאות חיי על כל מה שהיא כוללת בתוכה תישאר לנצח ולאורך זמן?

אלו אכן שאלות טובות שעל האדם לתת את ליבו עליהם, ולנסות לענות עליהם כבר עכשיו, לחשוב עם עצמו כיצד הוא בונה לעצמו נקודות חוזק ומניח לעצמו מסילות של הגדרות ברורות על מנת להנציח את הדברים שחשובים לו בחייו האישיים להמשך החיים.

נכון שלא הכל נתון בשליטתנו ולא הכל שייך לבחירה מוחלטת שלנו, אך במה שכן קשור אלינו, ובעיקר בקניין הנפש, האישיות, ההשקפה ודרך החיים – אלו דברים שאנו בונים בתוכנו בכל רגע נתון והם גם ילוו אותנו בהמשך.

לכן אני אומר, אף על פי שאין לי תשובה חד משמעית לענות לך על השאלות הטובות ששאלת, ואני חושב שלאף אחד אין יכולת תשובה אמיתית לשאלות אלו. עדיין אין זה אומר שאין לך מה לעשות ושאין לו אפשרות לקחת אחריות על המצב ונהל את חייך – גם בהמשך, כפי שאיפת ליבך.

עליך ללמוד עוד ועוד, ולחשוב אלו דברים חשובים לך להאמין בהם ולחיות לפיהם, למצוא דמות שתהיה משמעותית עבורך ושתוכלי להתייעץ איתה במהלך הזמן על התלבטויות ושאלות שעולות תוך כדי תנועה או ספר ש"לאורו את הולכת", שייתן לך דלק ומשמעות לחיבור ליהדות ועבודת ה'.

אלו דברים שנכונים גם "לכאן ועכשיו" של חייך, ואלו יסודות שגם יעזרו לו בעזרת ה' בהמשך העתיד.

מאחל לך הצלחה רבה בהמשך הדרך!

בהערכה רבה!

ידידיה