שאלה
שלום הרב,
עבור שימוש (עראי) של סכין בשרית\טרפה לחיתוך מאכל חלבי קר (לא חריף), ידוע שאפשר לנעוץ 10 פעמים בקרקע (ואולי להשאיר שם). והיום הרבה פוסקים כתבו ששפשוף בסקוטצ' מתכת מספיק (או אפילו סקוטצ' רגיל טוב), כי כל העניין הוא להוריד את השמנוניות כדי שהדוחקא דסכינא לא יפלוט את זה למאכל. (וגם מצאתי שאלה שהתייחסת לנושא זה).
בעקבות כך חיפשתי, אך לא מצאתי התייחסות עדכנית לסכין משוננת.
לכאורה לפי הרמב"ם והשולחן ערוך (והגמרא בע"ז) בסכין עם גומות\פגימות לא עוזרת הנעיצה בקרקע, וההסבר לפי הבנתי הוא שזה לא מצליח להוציא את השמנוניות כי היא ב"גומות" של הסכין.
אבל אם מנקים את הסכין עם סקוטצ', קשה להגיד שלא מוציאים את השמנוניות בגומות של הסכין.
אם כן, היום בימינו דין סכין משוננת כדין סכין חלקה?
(אם יש לך מקורות עם התייחסות לעניין ממש אשמח שתרשום לי אותם, כי מצאתי רק ציטוטים של המקורות בלי התייחסות).
נ.ב. אם אתה מכיר מקור\התייחסות למנהג (שאני מאוד אוהב) "לשתול" את הסכינים בעציץ ולהשהותם שם זמן מה, מאוד אשמח אם תציינם.
תודה רבה!!!!
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
עיין רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ח שכתב על סכין של נכרי ששיפה בבגדים קשים שהוא כמו נעיצה בקרקע ועיין בספר שלחן גבוה ס"ק כד, ועל כן שיוף חזק מוציא, אבל אם יש גומות כיוון שאיננו יודע בדיוק היכן הן ולא עושה שפשוף חזק נראה שצריך הגעלה או ליבון לפי הנצרך, ובודאי לעניין להשתמש בו בחריף, אבל בצונן בלא גומות נראה שמספיק שפשוף בבגד חזק.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם