חיים של הנאה או חיים של משמעות

שלום וברכה,

אני כמובן לא מונח בסוגיה ולא יודע את הפרטים.

אני מתייחס רק היפוטתית ובאופן כללי לשאלת המשמעות מול ההנאה, מבלי קשר לדוגמא הספציפית שהבאת.

להבנתי לא תמיד יש סתירה בין הנאה למשמעות, וצריך לכתחילה לחפש מצב שהעשייה המשמעותית גם תגרור הנאה. לא רק לשם ההנאה, אלא כדי להגדיל את הסיכויים להמשך התרחשותה של העשייה המשמעותית. א ב של פסיכולוגיה התנהגותית זה שמה שכיף לנו ניטה לעשות יותר ומה שגורם לנו סבל ניטה לעשות פחות.

למשל, אדם שמתנדב בעמותת חסד. אם הוא רק יכוף את יצרו ויסבול שם כל רגע, אמנם "לפום צערא אגרא" ומצוותו גדולה יותר, אבל בהכירנו את הטבע האנושי סביר שמהר מאוד הוא יפסיק עם פעילותו החיובית. לעומת זאת החכם מנסה לגרום לעצמו שיהנה מעשיית הטוב, ואז יקל עליו להמשיך בו לאורך זמן. בחשבון הכולל נראה לכאורה שזה שנהנה מהעשייה ולכן החזיק במעשה הטוב לאורך זמן- הוא מעולה יותר.

כמובן, אם אין אפשרות גם להנות וגם לעשות עשייה חיובית אז יש להשליט שכל על הרגש ולעשות מה שנכון ולא מה שכיף. אבל השאיפה ליצור כיף בעשייה של מה שנכון, בכדי להגביר את הסיכויים שהעשייה תימשך. זו דעתי בכל אופן.

בנוסף, אני לא חושב שבניית אישיות איננה דבר משמעותי. בניית אישיות בריאה היא גם כיפית, אבל גם מפתח להרבה עשייה חיובית בעתיד בע"ה.

מרגש אותי לראות כמה הנוער שלנו איכותי שאלו השאלות שלו

חזקי ואמצי