חבר שהתאבד

שלום וברכה

אוי...

זה בוודאי שבר גדול מאוד.

אדם שנכנס לורטיגו ולדרך ללא מוצא, שנוטל את נפשו בכפו.

אין לנו שום דרך לדעת שום דבר על מה שמתרחש לאחר מותו של אדם.

כל מה שנכתב לאורך הדורות על כך הוא השערה, תקווה, אמונה, הקשה או כל דבר אחר - אבל לא ידיעה.

לכן אנחנו לא יודעים אם הנפטר נמצא שם. ברם, אנו נוהגים כאילו הוא צופה ונמצא שם, לאור דברים המופיעים באגדות חז״ל על ידיעת הנפטרים את מה שמתרחש בעולם, ואפשר לשמוע מספידים רבים שמדברים אל הנפטר כדבר איש אל רעהו החי.

אנחנו גם לא יודעים את הסדרים שבהם ריבונו של עולם שופט את האדם. הוא לא חשף לנו. אנו יודעים כי אסור ליטול את חיינו בידינו, ונתבעים לקיים את ההלכה הזו. אנו מאמינים כי הקב״ה נוהג בצדק עם בריותיו - ״ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו״ - ועל כן סביר מאוד להניח כי היותו של האדם טוב יעלה לזכותו מול הקב״ה, כמו גם תחושת האונס שהוא חש כנראה שהביאה אותו למעשה האסור.

ובד בבד, אנחנו צריכים להרחיב את ההתייחסות שלנו לאנשים החשים שהם בצידי הדרך או שהם ׳שקופים׳ לבריות, ולפתוח את העיניים ואת הלב, את תשומת הלב ואת הרצון להיטיב, כדי שהם לא יחושו שהעולם סגר עליהם.

יהי רצון שמשפחתו תנוחם, ואף אתה תמצא את המרגוע

כל טוב