שאלה
שלום,
אני מתקרב ליהדות כבר מזה 4 שנים לערך וב-3 שנים האחרונות התחלתי יותר לקיים מצוות:
שמירת שבת, הנחת תפילין כל יום מתמיד, שיעורי תורה שיעורים קבועים, תפילת שחרית במניין,
אני לא איש של מסיבות, אני לא הולך לחופי ים מעורבים.
אני התחברתי לציונות הדתית ובצבא התחזקתי כפי שניתן לראות אני בן 24 כיום ולפני 3 שנים השתחררתי.
הקושי שלי זה לחבוש כיפה קבוע
וזה קושי אמיתי, אני יכול לצום ללמוד תורה לעשות את רוב מה שהתורה מחייבית כמעט
אבל לחבוש כיפה קבוע עדיין לא. זה לא שאין לי, יש לי כיפות וקניתי כיפות יפות עבודת יד.
אני חושש שאם אחבוש כיפה חס ושלום תקרה תקלה תחת ידי ואני אגרום לחילול השם-
כאילו אני אחבוש כיפה ואני יעשה משהו לא דתי ואנשים יסתכלו עליי ויתפסו ממני כדתי עם כיפה.
בצבא הכרתי כמה אנשים שמגדירים את עצמם "מחוברים למסורת" שהורידו את הכיפה אבל עדיין
כביכול חשובה להם היהדות. סגנון "דתי בלי כיפה"
אני בא מבית לא כלכך דתי אבא שלי לא חובש כיפה אחי אמנם התחזק וכן חובש קבוע
קשה לי לחשוב מה אנשים יגידו/ מה יחשבו עליי/ רושם ראשוני
וגם החשש שלי זה ברגע שאני חובש כיפה אז זהו אני לא יכול להוריד פתאום
יום אחד כן לחבוש יום אחד לא לחבוש.
אני גם לפעמים מסתכל על עצמי שאני לא צדיק כלכך ואני רווק ולפעמים גם לי יש מעידות
ולחבוש כיפה קבוע כלפי חוץ אני יכול להראות צדיק קטן אבל בפנימיות אני לא כך בהכרח
אני יודע שאם אני רוצה בית טוב בקדושה וטהרה ואני רוצה זיווג הגון עליי לחבוש כיפה קרוב לוודאי
חשש נוסף שלי זה שכל המדינה עברה מספר מערכות בחירות לאחרונה וכביכול יש "פילוג" בעם בזמנים אלו
אז קשה לי עכשיו לקחת מעשה ולהצהיר באמצעות הכיפה שאני משתייך למחנה כזה או אחר
אני לא רגיל לחבוש כיפה קבוע זה מרגיש לי הכי טבעי בעולם רק כשאני בבית הכנסת או בשיעור.
כשזה לא בבית כנסת או בשיעור זה מרגיש לי שאני לא "במעמד מיוחד" בכדי לחבוש כיפה.
לגבי ברכות כן הכרתי מספר אנשים שבאמת לא מברכים, אפילו עם כיפה והושפעתי מהם
הכיפה היא סמל ומייצג שאני בן אדם דתי וגם משתייך למגזר מסוים זה טוב ואני כן מסכים אבל אני לא אוהב להרגיש "מתוייג"
אני מבין את החשיבות של כיפה א) לא ילך אדם ד' אמות בלא כיסוי ראש, ב) בשביל לברך צריך כיפה ג) השכינה לראשי
ד) הכיפה נועדה להכניע את האדם ליראת שמיים.
מה יכול לעזור לי? מה יניע אותי לזה? מצד אחד יש רצון חיובי מצד שני יצר הרע אבל כן גם חששות אמיתיות
אגב אני רואה את עצמי נשאר עם כיפות סרוגות מרגיש לי מוזר שאדם חובש כיפה סרוגה ובשביל להיות "יותר דתי" פתאום עובר לשחורה
תשובה
שלום וברכה
ברוך הבא.
אשריך. אשריך בדרך בה אתה בוחר ללכת, בישרות ובכנות שבה, וברצון לדייק ולכוון אותה יותר ויותר.
לכיפה יש שתי משמעויות.
מבחינה פורמלית – אין בה חשיבות של ממש, שכן הבגדים עליהם ציוותה התורה הם ציצית, ואילו חבישת כיפה אינה חלק מהותי מההלכה.
מבחינה סוציולוגית, ואולי גם יותר מכך – יש בכיפה הצהרה ש״אני בפנים״. אני מזהה את עצמי שמי שנאמן לברית שבין אלוהים ואדם, ואני מבקש לבטא את הדבר הזה גם בלבושי.
כל אדם שמכריע ללכת עם כיפה מסתכן בכך שיהיו גם צללים לחבישת כיפה זו.
צללים כמו אלה שכתבת – שמשעה שכיפה על ראשו הוא מעיין נציג של הקב״ה עלי אדמות, ואם הוא נוהג שלא כשורה הוא עלול לחלל שם שמיים. ברם, לא יהיה זה נכון לתת לפחדים לנהל אותנו. צריך להתחשב בפחדים, אבל לא לקבוע את סדר היום לאורם.
ברם, אם טוב לך בנתיים בלי כיפה – התמקד בדברים הטובים שאתה עושה, ואל תכפה עליך את הכיפה.
ואט אט תחליט האם הדבר מקדם או מסיג לאחור.
אל תשקיע בהתבוננות על אנשים אחרים, על עצם חבישת הכיפות השונות, על המעבר מכיפה כזו לאחרת, על ההחלטה כן ללכת עם כיפה או לא.
שחרר את עצמך לנתב את דרכך שלך בחיים.
אולי כדאי שכצעד ראשון כן תחבוש כיפה בעת ברכות ותפילות וקיום מצוות ממוקדות.
ולאחר זמן מה – תחליט על המשך דרכך.
מתוך מודעות הן לחשיבותה, והן לצד השני של המטבע: שעיקר העיקרים הוא הבחירה החופשית הטובה שאתה בוחר, ולא סמל חיצוני זה או אחר.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם