זוגיות

שאלה

שלום וברכה. אני דתי לאומי בן 22 שעד לאחרונה יצאתי עם מישהי בת 21. יצאנו 4 וחצי חודשים. היה מצוין, הייתה התאמה בכל הבחינות. ובאמת היה לנו טוב בהתחלה ואפילו התחלנו לדבר על חתונה. שיתפתי אותה (יחסית בתחילת הקשר) שאני חווה מן עצבות לפעמים ביום יום שלי. והשיתוף הזה גרם לבעיות, יצאנו להפסקה שבוע וחזרנו באורות והכל המשיך כרגיל וטוב. עד שהיא התחילה לחשוב המון אחרי כל פגישה. (חשוב לציין שהיא בחורה שחושבת המון ומנתחת המון, והיא טוענת שיש לה פרפקציוניזם.) המחשבות האלה שהיו על דברים שהיא פחות אהבה אצלי בין היתר העצבות, ועוד דברים קטנים שהיא טןענת שהם שטותיים ולא באמת קריטים אבל ראתה את בעלה לעתיד עם הדברים האלה(היא טוענת שאת רוב הדברים יש אצלי ופשוט חסר כמה דברים). גרמו לרגש שלה לרדת ברמה קיצונית שהיא חשבה לעצמה שאולי כדאי להיפרד. זה קרה בערך כמה ימים אחרי כל פגישה עד שהיא ראתה אותי שוב או בפגישה או בשיחות וידאו. כשהיא רואה אותי אז חוזר לה הרגש לגמרי והיא חוזרת לאהבה שהייתה ביננו, ושוכחת ומתעלמת מהדברים שהפריעו לה. (ניסנו להיפגש בתדירות גבוהה של פעמיים בשבוע, לא עזר) בנוסף למחשבות היא ממש התחילה לחשוש מחתונה ומלהתבגר בכללי ,להפוך מנערה לאישה שזה גם גרם למחשבות ולירידת הרגש. למרות שהיא אמרה לי כמה פעמים שהיא רואה את עצמה מתחתנת איתי ומאוד רוצה. אבל לא בטוחה מה קורה איתה עכשיו שיורד לה הרגש ככה בתדירות גבוהה. אז היא הציעה פרידה כדי לברר האם המחשבות האלה הם באמת קריטיים לה. אז ניסנו להיפרד כמה פעמים ויצא שחזרנו לדבר איכשהו. עכשיו נפרדנו שוב לגמרי. היא אמרה לי כשניסנו להיפרד בפעם הראשונה שהרגש הגיע מאוד וגרם לגעגועים מטורפים. והיא ככה גם עכשיו לפי בת דודה שלה שאני בקשר איתה כי היא מאוד רוצה שנחזור להיות ביחד ולא לפספס את זה. אז אני לא יודע מה לעשות, קשה לי ממש בלעדיה, אבל לא רוצה מישהי שלא סגורה אם להיות איתי או לא. למרות שהיא מאוד אוהבת אותי ואני אותה. זה נורמלי שיורד לה הרגש ככה? מה לעשות עכשיו? לסמוך על ה' שאם אמורים להיות ביחד אז זה יקרה? להילחם עליה עוד? לתת לה זמן ולנסות עוד חודש? חייב עזרה. תודה רבה מראש.

תשובה