זוגיות

שאלה

שלום כבוד הרב,

לפני כשנה ו4 חודשים הכרתי את בן זוגי.

אני בת 27 ובן זוגי בן 32, בן זוגי אינו גרוש אך יש לו ילדה בת 14.

כאשר הכרתי את בן זוגי הייתי בטוחה שהכרתי את האחד שלי. לאחר ניסיון של 4 שנים למצוא זיווג מתאים הוא הגיע ושבה את ליבי.

בתחילת מערכת היחסים הוא היה אוהב דואג ומפנק.

לאחר 4 חודשים החלטנו לעבור לגור יחד, ומאז הכל השתנה.

הכרתי פתאום אדם שכאשר יש ריב בורח.. לא מתקשר איתי, אורז חפצים והולך לבית הוריו.

הדבר קרה איזה 4 פעמים ועד שלא ניסיתי ליצור איתו קשר הוא לא פנה אלי..

לפני כחודשיים היה לנו ריב ממש גדול בו לאחר שיחות רבות לפני הוא החליט לא לארוז וללכת ונשאר בבית במשך שבוע שבו לא דיברנו.

לאחר שבוע ניהלנו שיחה מעמיקה מאוד ושנינו החלטנו לקחת את עצמנו בידיים.

במהלך החודשיים האלה הכל התנהל מושלם. אפילו המריבות הקטנות היו מושלמות והרגשתי ששנינו עושים השתדלות ענקית ומצליחים.

בסוף השבוע האחרון נקלענו למריבה רצינית מול אביו וביתו. במריבה הרגשתי שהוא מזלזל ומקטין אותי כאשר אמר שאיני עושה כלום כל היום.

אציין לך שאני מהנדסת בניין, הולכת לעבודה כל יום ב7 וחוזרת ב5 בערב. מנקה מבשלת ומכבסת ועושה הכל לבד.. כאשר הוא לומד ועובד ולא עוזר כלל במטלות הבית.

התעצבנתי מאוד על ההקטנה הזאת, ואמאתי לו שיסתום ויעוף לי מהעיינים.. כנראה שחציתי גבול אדום אצלו.. הבחור לא היה מוכן לדבר איתי לענות לי לטלפון וגם לא חזר הביתה..

הלכתי לבית הוריו לגשר בניני את העניינים והוא העיף אותי בבושת פנים מול כולם.

כשחזר בערב לביתנו כדי לקחת חפצים ניסיתי לדבר איתו ומנעתי ממנו לצאת מהבית עד שלא נדבר.

הוא פשוט הסתובב עלי ואמר לי מילים מאוד קשות ואף התקשר לאביו כדי שיבוא כדי אני לא נותנת לו ללכת.

מצד אחד אני כבר בויתור נפשי ולא מרגישה יותר צורך להלחם על בן אדם שהיה מוסגל לדבר אלי כך ואפילו לא להתנצל.. אבל מצד שני מפחדת שאני מאבדת את אהבת חיי ונמצאת בצומת דרכים ענקית.

אשמח אם תוכל לתת לי עצה קטנה כדי להתנהל.

בברכה, ותודה רבה.

תשובה