התעוררות למציאות הבורא

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

אני מעריך שיכולות להיות תשובות שונות לשאלה זו, ומטבע הדברים אפרוש בפניך את הדרך בה אני חי את אמונתי.

דרך המחשבה שלי על סוגיות מעין אלה היא הפוכה – מהסוף להתחלה.

את הדרך הזו למדתי מדברי הרמב"ם, שמוכיח את קיומה של הבחירה החופשית מהעובדה שריבונו של עולם מעניש ומזכה את החוטאים, והלוא אם לא הייתה בחירה חופשית – הדעת אינה סובלת את העובדה הזו.

וכך הוא כותב:

" אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (הלכות תשובה ה, ד).

ובדרך זו אני מתמודד עם שאלתך:

נקודת המוצא שלי שאין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו, ואין הקב"ה עושה עוול, שכן "השופט כל הארץ לא יעשה משפט ?

לפיכך, ברור לי כי האדם נידון רק לפי האפשרויות שאכן היו פתוחות בפניו.

אם האפשרות לגלות את הבורא לא הייתה פתוחה בפניו – הוא לא היה נידון על כך. אפשר שהוא נידון על נושאים אחרים, כגון התנהגות לא מוסרית וכדו', כפי שמצאנו אצל דור המבול.

וכן על זה הדרך.

אין לי ספק אפוא שלא נעשה עוול במשפט על ידי הקב"ה, ומכל אדם נדרש לטפס רק כמידת האפשרויות שנמצאות בפניו.

כל טוב